רפאל חזן – האיש שהפיק אירועי שמחה אותנטיים בגבעת אולגה
רפאל חזן – האיש שהפיק אירועי שמחה אותנטיים בגבעת אולגה
תראו לחיים כנראה יש דינמיקה משלהם, אתה חיי את חייך וצחוק הגורל הוא שגמרת לבלבל את המוח לכולם ובמיוחד לעצמך אתה אפילו שלא ברצונך חוזר לבית ילדותך.
לא יודע להגיד אם הדבר טוב או רע אבל הדברים האלה חוזרים אליך בטבעיות מרגיזה, המרכז השכונתי יום ג" שעה שבע וקצת, מין שקט עצוב מסביב, קולנוע גל" אהוב נפשנו מתפורר לאיטו, גוסס לעיננו המסרבות להאמין, ממול חנות הגרעינים של חיים ז"ל, האהוב צוברת חלודה וקורסת לתוך עצמה, אבל באמת הכי תופס את העין זה השקט.
מין שקט כזה שמזכיר רק דברים רעים, ואני ככה עוצם עיניים לרגע, מפקיר את פניי לרוח הקלה המגיעה מהים הקסום, ונזכר, נזכר דווקא ברפאל חזן", בעל בית הקפה והמועדון הצמוד אליו,
אני תמיד ראיתי ברפאל מין חלוץ. מן איש מרתק מאין כמותו, אחד כזה שראה את תפקידו בעולם לעשות אנשים שמחים. הוא רפאל הענק, הביא לשכונה הקטנה שלנו את מיטב האומנים המרוקאים ונתן אפשרות להרבה אנשים לחזור לשורשים שלהם, לחזור למוזיקה של בית אבא. החפלות של רפאל הפכו לשם דבר באזור כולו ומשכו ים של צורכי הז'אנר לגבעה.
תחשבו רגע, ארגון של אירוע בקנה מידה כזה אינו דבר פשוט כלל, והוא רפאל, בכריזמה שלו, ביכולת הניהולית שלו הצליח להפיק שוב ושוב אירועים גדולים וגדולים יותר במקום הקטן שלו יחסית.
אני תמיד הסתכלתי על האיש הזה במידה גדולה של הערצה, הוא הזכיר לי מין מפיק הוליוודי כזה, משהו הכי קרוב לאיש העולם הגדול, אגב אני משוכנע שהוא רפאל יכול היה בכישרון המוכח שלו להרים הפקות גדולות יותר, מורכבות יותר.
רפאל ז"ל, היה דמות חד פעמית בשכונה הקטנה שלנו, איש גדול במקום קטן, השמחה שהוא במעשיו גרם לשכונה מציבים אותו כאחד מיקיריה של הגבעה. מותו היה יום עצוב במיוחד, יהי זכרו ברוך".
- רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"