דודי מלכה – הילד הצנום מ גבעת אולגה שסיפור חייו היה כסרט מתח הוליוודי
דודי מלכה – הילד הצנום משכונת גבעת אולגה שסיפור חייו היה כמן לקוח מסרט מתח הוליוודי שהיה בו הכל! והסתיים בטרגדיה כואבת וזיכרון בלב
יום ג' בשבוע ואני אחרי יום עבודה, בחוץ חם כאילו השעות של הערב מסרבים להבין שלפי חוקי הפיזיקה יש להוריד את הטמפרטורה בשעות הערב, מוזיקה של שקט אצלי ברכב, והפלאפון הארור מקבל עוד הודעת אס אם אס, מזכיר לך שאי אפשר לברוח לשום מקום, רמזור ארוך, אני מתפתה ומציץ בהודעה, וההודעה לקונית משהו
דודי מלכה הלך לעולמו ואני מביט על הרמזור ולא מצליח להבין למה הנהג שאחרי צופר לי בעצבנות מופגנת, רק אז הבנתי שהיה ירוק ואני עדין נותרתי נטוע במקומי, הדרך הביתה הופכת אותי אחרי הידעה הזאת לעייף יותר.
תראו, יש דמויות בשכונה שברצונך או לא הם הופכים לחלק מנוף ילדותך, דודו בן מחזור שלי נולד וגדל בשכונה, שנות השישים שבעים, השכונה באמת חסרת כל גירויים תרבותיים, ילדים נערים מסתובבים בשכונה בחוסר מעש, רובם ככולם חסרי כל, ודודו הופך שלא ברצונו למין פורע חוק, אחד כזה שלא רואה ממטר אף אחד, מין אחד כזה שלמרות מימדי גופו הלא מרשימים מצליח לעורר כבוד רב בקרב חבריו
אבל יש כאן אבל גדול, למרות שדודו היה כאילו בצד הלא נכון של החוק הוא היה מין האנשים הכי אהובים בשכונה, אחד כזה שמעולם לא הרים יד או איים על איזה תושב נורמטיבי, הוא נשאר ילד טוב ומאוד אהוב.
מהר מאוד הבין דודו שהדרך שהלך בא בהיותו נער היא דרך שגוייה, הוא עושה מהפך ופותח את הקיוסק האלמותי שלו בחוף הים, שם הפעיל את המקום עשרות בשנים עד יום מותו הטרגי כל כך.
,
דודו מלכה ז"ל הוא בשר מבשרה של השכונה, אדם שעשה הרבה מעשי חסד, אני יודע בוודאות שלמעלה שיבואו לשפוט אותו, שם המלאכים יודעים שהגיע להם איש צדיק, מלא בטוב, וגם אם חטא, זה ממש בקטנה, תהייה נשמתו הטהורה צרורה בצרור החיים אמן ואמן כן יהי רצון."
- רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"