פרשה ברגע… וישלח".. / הרב דובב בינדיגר
פרשת השבוע שלנו יעקב פוגש את עשיו אחיו. נתק של עשרים שנה הפריד ביניהם. אז לפני עשרים שנה עשיו רצה להרוג את יעקב על הברכה והבכורה. אבל השאלה הגדולה ששואל יעקב את עצמו, בתחילת פרשתנו, היא האם השנאה של עשיו ליעקב עדיין קיימת? יעקב חושש עשיו ילחם בי או ישלים איתי? אנחנו לא נענה על השאלות הללו היום, רק נעסוק בהכנה של יעקב לפגישה וממנה נלמד משהו לעולם הבריאות והרפואה.
כדי להגיע נכון ומדוייק לפגישה עם עשיו, יעקב מכין אסטרטגיה המורכבת משלושה מעגלים מרכזיים. דורון )מתנה(, תפילה ומלחמה. מתנה- יעקב שולח מתנות לעשיו כדי שישלים עמו, אולי המתנות יגרמו לשלום. אבל מתנות לבד זה לא מספיק, צריך גם להתפלל שהמפגש יצליח לשלום או למלחמה. "וַיֹּאמֶ ר יַעֲקֹּב אֱֹלהֵ י אָ בִ י אַ בְ רָ הָ ם וֵאֹלהֵ י אָ בִ י יִצְ חָ ק ה' הָ אֹּמֵ ר אֵ לַ י ׁשּוב לְ אַ רְ צְ ָך ּולְ מֹולַ דְ תְ ָך וְאֵ יטִ יבָ ה עִ מָ ְך. קָ טֹּנְ תִ י מִ כֹּל הַ חֲסָ דִ ים ּומִ כָל הָ אֱמֶ ת אֲ ׁשֶ ר עָ שִ יתָ אֶ ת עַ בְ דֶ ָך כִ י בְ מַ קְ לִ י עָ בַ רְ תִ י אֶ ת הַ יַרְ דֵ ן הַ זֶה וְעַ תָ ה הָ יִיתִ י לִ ׁשְ נֵי מַ חֲ נֹות. הַ צִ ילֵ נִ י נָא מִ יַד אָ חִ י מִ יַד עֵ שָ ו כִ י יָרֵ א אָ נֹּכִ י אֹּתֹו פֶ ן יָבֹוא וְהִ כַנִ י אֵ ם עַ ל בָ נִים".
תפילה זה דבר אדיר וחשוב, בכל זמן ובעיקר בזמן מצוקה, אבל צריך גם לעשות ולכן יעקב מתכונן גם למלחמה. צריך להתפלל וצריך לעשות. השילוב בין שלושת הגורמים זו ההשתדלות הראויה אותה מלמד אותנו יעקב. אי אפשר לחיות בתחושה שהדברים יסתדרו מאליהם, גם אי אפשר לחיות בגישה שרק העשיה האנושית שלנו תעזור וזהו. מצד אחד צריך להאמין ולהתפלל ומצד שני צריך לעשות ולא לנתק בין השניים. אמנם יש מצבי חיים בהם נגמרת יכולת העשיה האנושית ונשאר רק להאמין, להתפלל, לקוות, ובמצבים מסוימים גם לדעת לאן המצב הולך, אני פוגש, במצבי חיים כאלה, בליווי לא מעט משפחות, כאן בבית החולים.
יעקב אבינו מלמד אותנו את חובת ההשתדלות, העשיה, ההבנה שדברים לא יקרו מאליהם. בלשון חכמים קוראים לזה חובת ההשתדלות של האדם. בהרבה תחומים בחיים אנשים משתדלים לעשות ומהשמים, ריבונו של עולם, עוזר להם. לצערנו בעולם הבריאות והרפואה פתאום נעלמת קצת חובת ההשתדלות, יש קצת התחמקות כזו , מאמינים ככה שדברים יסתדרו מאליהם ואולי לא צריך תרופה וטיפול. לכן אם יש פתרונות רפואיים צריך להתאמץ ולהגיע אליהם במיוחד בנושאים של הצלת חיים, לבדוק אם יש פתרונות שניתן עוד להביא. לא ניתן להימנע מהצלת חיים, אם ניתן זו חובה הלכתית ומוסרית.
החובה של שמירת הבריאות ומניעת הסכנה הוא נושא רחב מאוד בעולם היהודי – ההלכתי.
הפעם אביא שני מקורות, המדברים בעד עצמם, הנוגעים בחובת ההשתדלות ושמירת הבריאות. הראשון מהרמב"ם שכבר כתב בהלכות רוצח ושמירת הנפש )פרק יא ד(: "אחד הגג ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שיכשל בה אדם וימות…וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה. שנאמר השמר לך ושמור נפשך. ואם לא הסיר והניח המכשולות המביאין לידי סכנה ביטל מצות עשה ועבר בלא תשים דמים".
אומר הרמב"ם שיש לעשות הכל כדי להמנע מלסכן ולהסתכן. )כמובן שיש לדון מה היא סכנה רחוקה או קרובה ומה הגדרים שלה (השני הוא החזון איש )הרב אברהם ישעיהו קַ רֶ לִ יץ – מגדולי פוסקי ההלכה בראשית ימיה של המדינה (שכבר כתב: "וכשאני לעצמי, הנני חושב את ההשתדלות הטבעיות במה שנוגע לבריאות למצווה וחובה וכאחת החובות להשלמת צורת האדם אשר הטביע היוצר ב"ה במטבע עולמו, ומצינו מאמוראים, שהלכו אצל רופאים מאומות העולם ומינים להתרפא, והרבה מן הצמחים ובעלי-החיים ומוצקים, שנבראו לצורך רפואה, וגם נבראו שערי חכמה, שניתן לכל לחשוב ולהתבונן ולדעת".
בהמשך הדברים כותב החזון איש שצריך למצוא את האיזון בנפש ובחיים בין חובת ההשתדלות עד כמה שניתן לבין ההבנה שאני בהשתדלות שלי לא יכול לעשות יותר ולבטוח בריבונו של עולם.
שבת שלום
- הרב דובב בינדיגר, רב המרכז הרפואי הלל יפה
- פלאפון – 050/8761795
- אימייל – DOVEVEB@hymc.gov.il