פרשה ברגע… מקץ וחנוכה/ הרב דובב בינדיגר

אנשים אומרים שפעם החיים היו יותר טובים. אך, פעם היו לנו מנהיגים כמו שצריך. פעם התנהגו אחרת. פעם עבודה הייתה עבודה. פעם אנשים היו מסורים למדינה, למשפחה ועוד אמירות דומות בסגנון. מוכר לכם? באמת יכול להיות שהחיים בדורות עברו היו אחרת. אבל מה עכשיו? עכשיו לא טוב?

אם נסתכל היום העולם והאנשים רק מדרדרים או שהעולם גם מתפתח ועולה? האם זה תלוי רק בנקודת המבט שלנו על העולם? האם אנחנו אנשים אופטימיים מטבענו או פסימיים מטבענו? זאת אומרת שהמבט על העולם הוא לפי המצב הנפשי שלי.

שלמה המלך כבר אמר: "אַ ל תֹּאמַ ר מֶ ה הָ יָה שֶ הַ יָמִ ים הָ רִ אשֹּנִים הָ יּו טֹובִ ים מֵ אֵ לֶ ה כִ י לֹּא מֵ חָ כְמָ ה שָ אַ לְ תָ עַ ל זֶה". בכל תקופה יש את הטוב שלה צריך רק לראות את זה, אז אל תגיד שפעם היה יותר טוב. חג החנוכה שאנו בתוכו נותן לנו נקודת מבט על שאלת היסוד האם העולם מדרדר
או מתקדם. איך? דרך הדלקת הנרות.

המנהג המפורסם בחנוכה הוא שבכל יום אנחנו מוסיפים נר, כך שביום הראשון מדליקים נר אחד וביום האחרון מדליקים שמונה נרות. המנהג הזה מקובל עד היום בכל תפוצות ישראל, זו דעתם של בית הלל. קבוצת תלמידי חכמים שחיה בתקופת המשנה, תלמידיו של הלל הזקן ( בגמרא )תלמוד בבלי מסכת שבת( מופיעה דעה הפוכה לגמרי, של בית שמאי )קבוצת תלמידים מקבילה ואחרת שחיה בתקופת המשנה( שאומרת שביום הראשון מדליקים שמונה נרות וביום האחרון אחד. לעניות דעתי, שתי הדעות מייצגות נקודת מבט עמוקה ומשמעותית על החיים.

בית שמאי אומרים – העולם מדרדר ופעם היה טוב יותר לכן מסיימים את חנוכה עם נר אחד, תדעו לכם יש היום פחות אור, העולם נמצא פחות בצורה הגדולה שלו, אנשים פחות גדולים. אני חושב שיש בדעה זו הרבה מן האמת ואל לנו לזלזל בה. במהות בית שמאי ייצגו את נקודת האמת ופחות נטו להקל, יותר אמרו מה אמור להיות בעולם מה האידיאל ומתוך כך העולם הוא לא מה שהיה פעם.

לעומת זאת בית הלל נטו יותר להקל והסתכלו גם על המציאות בעין טובה ולא רק מה אמור להיות אלא מה יש כבר עכשיו. וכך גם בית הלל אומרים לגבי נרות החנוכה – העולם עולה ומתפתח, אנחנו מתפתחים ולכן מסיימים את חנוכה עם הרבה נרות, יש יותר אור בעולם, העולם מתקדם ונהיה טוב יותר וכך צריך להסתכל עליו לראות את האור שמתגבר ויתגבר מתוך החושך ואפילה.

בסופו של דבר אנחנו נוהגים כמו בית הלל ובכלל ברוב המקומות נפסקה הלכה כבית הלל, לומר לנו שאנחנו צריכים להסתכל בעין טובה על העולם שלנו, על הסביבה שלנו על המשפחה שלנו ועל עצמנו. לראות יותר את ההתפתחות ואת ההתקדמות ופחות את הנסיגות גם אם הם נמצאות. בוודאי שיש קלקולים בעולם ומה שצריך לתקן ולקדם אז צריך לעשות ולפעול אבל נקודת המוצא היא שהעולם הוא טוב ומתקדם ליותר טוב.

באופן טבעי, ישנם דברים בחיים שלנו שאנחנו מסתכלים כמו בית שמאי וישנם דברים כמו בית הלל, לא תמיד אנחנו יכולים להימנע מכך. אבל חנוכה בשונה אולי מחגים אחרים, הוא חג שבא לידי ביטוי בחושך, העוצמה שלו בלילה, זאת אומרת גם כשלא ברור בחיים אנחנו מאמינים שיש אור שמופיע, זה לא בא מאליו צריך להדליק אותו, כמו גפרור שמצית את הנר. חנוכה מלמד אותנו להסתכל גם בחיים שלנו היכן שחשוך קצת, היכן שלא ברור להוסיף אור ולדעת שהכל בסופו של דבר מתקדם לטובה, גם אם לא תמיד רואים את זה מיד.

הערב ליל חמישי של חנוכה, נדליק את הנר החמישי של חנוכה, הנר הזה מבטא את ההתגברות של בית הלל על בית שמאי, מדוע? כי לפי בית הלל מדליקים הערב 5 נרות ולפי בית שמאי 4 נרות, זאת אומרת הלילה בפעם הראשונה יש יותר אור לפי בית הלל. הלילה הזה מבטא את ההתגברות של המבט האופטימי על החיים ועל המציאות, ההתגברות של המבט האופטימי שבתוכנו על המבט הפסימי שבתוכנו. אז גם אנחנו מתוך הלילה הזה ומתוך חג החנוכה נוסיף עין טובה.

שבת שלום

• הרב דובב בינדיגר, רב המרכז הרפואי הלל יפה
• פלאפון – 050/8761795
• אימייל – DOVEVEB@hymc.gov.il