ציון שטיבי – מר בשר של גבעת אולגה, שהקים שושלת מנצחת

ציון שטיבי – מר בשר של גבעת אולגה, שהקים שושלת מנצחת

באמת ימים לא פשוטים, גם הציניקנים ביננו מורידים הילוך מבינים שכאן קורה משהו לא טוב, משהו שמסכן כל אחד ואחד מאיתנו, ואני בזמנים כאלה עושה את הכי טוב שאני יודע וזה להתעלם, פשוט התעלמות מוחלטת מכל רעשי הרקע האלה, מתחבר למוזיקה שאני הכי אוהב, כותב והרבה על כל מה שרק עולה במוחי הקודח.

עושה שוב את הסיבוב היומי שלי בשכונה, הפעם מחליט במפגיע לא להגיע למרכז העצוב, עושה דרכי לכיוון אולמי השומרון של פעם (מי היה מאמין שהמבנה המט ליפול הזה היה פעם מקור לשמחה כל כך גדולה להרבה אנשים בשכונה) משמאל שלי הגן הציבורי, בתוכו עץ התות הענק, בימים קשים הוא נתן לנו ללכת לישון פחות רעבים,

ממש ממול הצריף הירוק ששימש כקיוסק, שם קנינו מסטיקים עגולים באגורות מעטות, וארטיק תאומים שהספיק לשניים (איזה רעיון ענק, ארטיק תאומים) ואני במרכז המסחרי, ואני עומד ככה בשולי המדרכה מביט על המבנים שבאמת ראו ימים טובים יותר, בערבים בתי הקפה שלו היו שוקקי אדם, שולחנות עמוסי אנשים היו משחקים שש בש, דומינו, ומיני משחקים שאתם לא תבינו לעולם, בסוף היום ברי המזל היו חוזרים הביתה עם מלאי ענק של וופלים שאותם הרוויח האיש באותו יום, וממול אני רואה את הקצביה של ציון שטיבי, שוממה, ואני נזכר באיש הקסום הזה.

תראו ציון שטיבי היה מר בשר!!!!! החנות שלו היתה שם דבר לאיכות נדירה של בשר משובח. אני זוכר עצמי כילד מקבל מאימי כסף והיא חוזרת ואומרת לי, אל תלך לשום מקום, לך לציון הקצב הוא ייתן לך בדיוק מה שצריך

אבל האיש היקר הזה לא היה רק קצב, אני יודע על חסדים רבים שהוא עשה, על משפחות שלא יכלו לעשות חג, אנשים שהוא ידע שאין ידם משגת לקנות בשר והוא ציון היה דואג שמנת הבשר תגיע אליהם הביתה, בלי לעשות מהעניין הזה רעש מיותר, וציון בעבודתו בעצם הקים שושלת.

בנו הבכור , לילו בעל קצביה נחשבת בשכונה, אבל באמת גולת הכותרת היא המסעדה של סימו ודובי, מסעדה שהפכה את הגבעה לשם דבר, בארץ כולה יודעים שבשר אמיתי זה המסעדה שהקימו סימו ודובי, "שיפודי אולגה". ! אבל יסלחו לי שני האדונים האלה, שום כלום לא היה קיים אילולא עבודתו, הדרכתו המיוחדת של אבא – ציון שטיבי

ציון הוא בשביל אנשי השכונה "מר בשר" ואנחנו זוכרים אותו באהבה גדולה, את החיוך הענק שלו, את האמפתיה שלו לאנשים הכי חלשים, ציון הוא מותג אולגאי חשוב, אני רק יודע שאני אהבתי אותו מאוד, תהייה נשמתו הטהורה צרורה בצרור החיים אמן ואמן כן יהי רצון ".

• רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"