אליעזר כחלון – הילד מגבעת אולגה שהפך לאיש עסקים ענק ומצליח

אליעזר כחלון – הילד מגבעת אולגה שהפך לאיש עסקים ענק ומצליח

טוב הסגר הוא עובדה מוחלטת, אנשים מסתובבים מוכים בהלם, מנסים להבין את הרציונל מאחורי ההחלטה הקשה כל כך, נסיון פטטי שלי להגיע לסופר מקומי מסתיים בנסיגה טקטית מהירה שלי, אנשים קונים קונים כאילו אין מחר, בחוץ שוב חמסין ממש לא אופייני לעונה, בית קפה מקומי, אני עוצר להחזיר לעצמי שפיות מסוימת בכאוס הכללי.

אישה לא שקטה במיוחד חולפת על פני נושאת מצרכים שזה עתה קנתה, חלקם של המצרכים מקבלים חיים משל עצמם ומתפזרים לכל עבר, עוברי אורח ואני ביניהם ממהרים לאסוף את המצרכים אבל לא מצליחים להרגיע את האישה הטובה הזאת שלא מפסיקה למרר בבכי, ממול לקפה הפינתי בניין מס הכנסה, בניין מרשים על שם יומי" קבלן נחשב שהלך לעולמו. ובאופן הכי טבעי אני חוזר לחבר ילדותי, אליעזר כחלון ז"ל.

תראו אליעזר בן גילי גדל בשכונה, משפחה ממוצעת, עשה את המסלול של כולנו, שבגר החל לעבוד כקבלן די קטן של עבודות צבע מזדמנות. אני עדיין זוכר אותו מגיע אלי לבית הספר, מבקש ממני להשתדל בשבילו לקבל את עבודת הצבע במוסד שאותו ניהלתי, אבל אליעזר עשה את הבלתי יאומן, הוא הילד שגדל בשכונה לא פשוטה הפך לאחד הקבלנים הכי נחשבים בחדרה ובסביבה.

אליעזר הוכיח שהוא עשוי מחומר של מנצחים, תחשבו, בחור שיצא מאיפה שיצא, מגיע לליגה של הגדולים, לא מתחנף, לא מוריד את הראש, והופך לקבלן מוביל, ההערצה לאליעזר מקבלת טוויסט נוסף שאתה מבין שהכניסה למועדון הסגור הזה הוא משימה ענקית בפני עצמה.

אליעזר לוקח את הילדות הלא פשוטה שלו והופך אותה ליתרון, הוא שואב כוחות מהחיים בשכונה, ואת המצוקה הוא הופך ליתרון ענק, אליעזר הופך מהר מאוד לאיש שכל ילד בשכונה רואה בו דמות להזדהות, הם הילדים והנערים מבינים שהכל תלוי בהם, הכל אפשרי אם רק תאמין בעצמך כמו שעשה אליעזר.

מעבר להצלחתו כאיש עסקים חשוב, הוכיח אליעזר שהוא ידע מאין הוא בא, מהר מאוד הופך אליעזר לתורם לא קטן לכל מיני מיזמים קהילתיים בשכונה, הוא מסייע למשפחות רבות, והופך לתורם חשוב, והחיים כמו החיים מהתלים בנו ומוכיחים שוב כמה הם החיים יכולים להיות הכי לא לא הוגנים, אליעזר חלה, והוא האיש היפה הזה, הולך לעולמו והוא בדמי ימיו.

כמה עצוב, כמה נורא, אבל באמת אני חושב שאליעזר בדמותו הכל כך ייחודית השאיר לנו, לאנשי השכונה מורשת, מורשת של אמונה בעצמך, מורשת של עשיה, מורשת של שבירת סטיגמות, מותו הפתאומי הותיר רבים בשכונה המומים וכואבים, יהי זכרו ברוך, ".

• רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"