סימו ודובי – מהאטליז של אבא, להרמת "שיפודי אולגה" המצוינת
עוד יום עבודה, מחליט לנסוע לשכונה, אתם יודעים, קניות של סוף היום, רוח קרירה נעימה מכה על פניי היגעות, מוזיקה קלסית מפתיעה ברוגע שהיא משרה עלי, מרכז השכונה שוקק אדם כאילו הפסקת הסגר שחרר אנחת רווחה וגרם לאנשים לצאת החוצה ולשאוף אוויר של חופש.
כך או כך אני משוטט בין החנויות השונות ועצבות מסוימת נופלת עלי, אני פתאום קולט שעסקים רבים נאלצו לסגור את העסק שלהם (קורונה וכו) גם כך מצב העסקים בשכונה הוא בכי רע, ולראות כל כך הרבה עסקים סגורים בשכונה כל כך קטנה זה סימן לדעיכה מטרידה, ואני מתנחם בכך שיש בשכונה עסקים שהם יציבים שנים הרבה, מן עסקים כאלה שתקעו יתד והם מסמלים את האופי השכונתי, ואם במותגים עסקינן אז באמת השיפודיה שהקימו "סימו ודובי" היא תופעת טבע ממש לא פשוטה.
שני האחים/חברים היקרים האלה שגדלו פחות או יותר בתוך אטליז מלא בשר מבינים שאולי כדאי לנצל את הידע המרשים שלהם בבשר ולתרגם את העניין הזה למסעדת בשרים, ואכן הם סימו ודובי פותחים את השיפודיה שלהם במרכז השכונה (לדעתי קצת יותר מעשרים שנה) ומהר מאוד המקום הופך להיות הדבר הכי חם באיזור.
השמועה על הבשר המשובח של המסעדה עושה כנפיים, ואנשים מגיעים למקום מכל רחבי הארץ, תראו רבותיי טיפול בבשר זה דבר רציני מאוד, לא כל אחד שחלם חלום לפתוח מסעדה יכול באמת להיות איש של בשר, צריך להיות מן סימו כזה שעשה שנים בעבודה כקצב (דבר שירש מהאב המיתולוגי) הוא מכיר בשר כמו שאמא מכירה את ילדה.
והם שניהם מחלקים את העבודה, סימו אחראי לבחירת הבשר והטיפול בו ודובי עומד מול המנגל הענק שלו, לעמוד מול המנגל זה גם סוג של אומנות, לדעת בדיוק מתי ואיך הבשר יהיה מוכן אופטימלית, ואכן השיפודיה של סימו ודובי שמה את השכונה על המפה הארצית.
אמרת אולגה, אמרת סימו ודובי, וכל מי שמחשיב עצמו כאוהב בשר עושה את הדרך לשכונה כדי להתענג על האיכות הבלתי מתפשרת, ידוענים רבים הופכים את השיפודיה של סימו ודובי למקום מפגש קבוע, ואני הייתי כל כך גאה לראות שבכל מדרג שעשו על הבשר הכי טוב בארץ, תמיד השיפודיה של סימו ודובי הופיעו במקומות הראשונים והרבה פעמים במקום הראשון.
שני החברים האלה, סימו ודובי, הם הוכיחו שלאנשים בשכונה יש את החושים הנכונים להיות הכי טובים, ואנחנו תושבי השכונה הכי גאים בהם!!!!
- רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"