רפי נחוסי מגבעת אולגה – הילד החרוץ שהחליט לנסוק קדימה ובהצלחה
ערב ליל הסדר, ואני חולף לאיטי בסמטאות ילדותי, שומע עדיין את צהלות הילדים שמלאים בכל כך הרבה אושר של שכונה טובה אחת, ובתוך הזיכרונות האלה אני חולף על מודעות האבל של גיבורי ילדותי. עושה קולות של לא רואה אותן והן רודפות אחרי דורשות שאשוב לקרוא את שמם שלא נשכח.
ואני לא שוכח אותם, הם אלה שנתנו לנו את הבסיס הזה שאנו קוראים לו חוזק מנטאלי, הם אלה שקמו לעבוד ולא משנה מה, מושפלים בעבודה בזויה לכאורה חורקים שיניים וממשיכים יודעים, אין אף אחד שיביא את הלחם ההוא לבית עמוס הילדים.
ועכשיו תחשבו על ילד אחד, תינוק שגר בשכונה לא משהו, אמא אחת ואבא, וביום לא בהיר בכלל המודיעים הארורים מגיעים עם שחר, הודעה לקונית, האבא שלך נפל על משמרתו במלחמה הגדולה היא כיפור, ורפי נחוסי הילד ההוא נותר עם אמא אחת שהיא סוג של גיבורת על המחליטה לא לאמץ זוגיות חדשה ומקדישה את חייה חד משמעית לטיפוחו של הילד הנותר.
וכך חולפים חייו של הילד ההוא בשכונת נעורינו שהוא מקבל את חוזקו מהחברים, מהמשפחה המורחבת, והוא גדל להיות משהו! כבר כנער עובד הילד בכל עבודה מזדמנת, מן ילד חרוץ כזה שלא בחל בשום עיסוק כדי לעזור בפרנסת הבית, פעם אמרתי שלכל אחד צריך שהייה לו את האחד הזה שיאמין בו, זה שיראה בו ניצוץ אחר שאף אחד לא זיהה.
וכן כמו באגדות הטובות דוד ששי האגדי בפני עצמו מזהה משהו אחר בילד בעל העיניים הגדולות והיפות האלה, הוא לוקח אותו תחת חסותו ומעסיק אותו בעסקי הצילום שלו בתור מוביל כבלים או כל דבר אחר, ורפי לוקח את העניין הזה בשתי ידיים, הוא מבין מיד את הפוטנציאל הגלום בעבודה הזו.
שהוא משתחרר מהצבא רפי מתחיל ללמוד את המקצוע, מתמקצע בנושא ופותח לכל תדהמת הסובבים עסק צילום משלו, טוב מכאן הכל היסטוריה, היכולות החברתיות הפנומנאליות של רפי, החביבות הטבעית שלו, אהבת האדם שספג מאימו אהובתו, כל אלה הביאו את רפי להיות "הצלם של העיר".
גם בערוץ שתיים מבינים שיש כאן מישהו שכדאי לעבוד איתו והוא רפי שלנו הופך להיות הצלם המוביל שלהם באזור, אבל מי שמכיר את הטורבו הזה שמאיץ את האיש הזה הבין מזמן שהוא לא יעצור, החוש הטבעי של רפי לעסקים מוביל אותו לפתוח בויליג' את בית הקפה של ה"כנאפה" וגם שם הוא לא עוצר ומוסיף לכך את היותו הסניף המקורי של בית הפנקייק.
מיותר כמעט לציין שהמקום של רפול הופך להיות הצלחה אדירה, כן אבל יש גם את רפי האדם, זה שראה זוגות העומדים לפני נישואין והוא מתנדב לצלם את חתונתם ללא תמורה, וכן יש את אלה הרבים שמוכנים להישבע שהוא הוא עזר להם בימים הכי קשים, תרם בלי הרבה פרסום מיותר.
מן איש כזה שמבין היטב מאיפה הוא הגיע, אחד כזה שנותן מניסיונו לאלה שרוצים לפרוץ גם הם קדימה, רפי הוא כל כך אולגאי, כל כך מחובר לשכונה, ואני הכי גאה להחשיב עצמי חבר של האיש הטוב הזה!
- רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"