ישראל ג'רבי מגבעת אולגה – הגבר שנפצע קשה והפך להיות לוחם למען הנכים בישראל

חוף הדייגים, השעה 06:30 של בוקר שישי, סירת דייגים כחולת ירכתיים עושה דרכה לנמל הקטן, שני דייגים חסוני ידיים, צרוביי שמש מושכים את הסירה למעגן הנכון. דגים משונים מבצבצים מהרשתות ואני תופס פינה נסתרת וכל כך מאושר, הנהון מהיר של אחד הדייגים מסביר ללא מילים את ההכרות ארוכת השנים ביננו.

המים הכחולים כל כך מנצנצים בשלל צבעי הקשת, קרני השמש המוקדמת מכים קלות על המים ומתיזים שלל צבעים אל השמים הכחולים גם הם, שחפים לבני כנף מרחפים מעל הסירה עמוסת הדגים, מבינים שאולי משם תבוא להם ארוחת בוקר של חינם, ואני מתבונן אל האופק המרהיב וחושב ככה על אחד הדמויות הכי מיוחדות שגדלו בשכונה המופלאה שלנו, ישראל גרבי".

ישראל בחור גדל גוף, גדל בשכונה, אתם יודעים ילדות לא פשוטה, מלאת מצוקה ומלחמת הישרדות תמידית, הוא מנסה את כוחו בעבודות שונות ומאושר לחשוב שהגיע אל הנחלה שהוא מתחיל לעבוד בעיריית חדרה, שם הוא אומר לעצמו יקבל את השקט הכלכלי הבטוח שכל כך שאף אליו.

טוב לחיים כמו החיים יש תוכניות משלהן, תליית דגלים טרווילית לחלוטין, כולם מחכים לטרקטור שיעזור בתליית הדגלים, כולם ממתינים וישראל מבין שכל העניין הזה הולך לכיוון של חוסר עשייה והוא עושה מעשה, עולה בעצמו על עץ, נופל והופך למשותק בחלקו התחתון. צריך להבין, ישראל היה הכי גבר שאפשר, מן איש גדול במיוחד, חזק כארי והוא הופך להיות האדם הכי רחוק מהגבר שהכיר.

השמיים נופלים עליו ועל משפחתו, מהר מאוד מבין ישראל שזה המצב, לשבת ולבכות על מר גורלך יביא אותו למקומות רעים במיוחד, והוא הופך באופן הכי מפתיע את הפציעה שלו למנוף לעזרה לכל האנשים הנמצאים במצבו, ישראל מתחבר במהרה לגופים המייצגים את הנכים בישראל והופך להיות חלק משמעותי במאבק הצודק של הנכים להכרה נכונה במצבם, המיליתנטיות של ישראל, השכונה מימנה הוא הגיע מכשירה אותו להיות הכי מבין בכאב של אחרים, הוא מוביל כמעט לבד מאבקים צודקים ברחבי הארץ.

הפעילות ההירואית הזו של ישראל מביאה את הממשלה לעשות מעשה ולשפר את מצב הנכים האומללים, וישראל האהוב הוכיח שהוא קורץ מהחומר הזה שמימנו עושים אנשים גדולים, מן איש שיכול היה בקלות לשקוע בתוך עצמו ובחר אחרת, בחר בדרך המאבק, בדרך שהיא סוג של אומץ אמיתי.

ישראל בשבילי הוא הכי אולגאי, לא לחינם הופך ישראל להיות אחד האנשים הכי אהובים בשכונה, אחד כזה שהיווה דוגמא מצוינת למי שרק הכיר למצוינות חברתית יוצאת דופן ומותו הנורא והמוקדם היכה בשכונה כמו פטיש גדול, אבל ישראל השאיר אחריו מורשת, השאיר אחריו מעשים שיהדהדו עוד שנים הרבה.

ישראל היקר השאיר אחריו אישה וילדים הכי עצובים בעולם, ואנחנו בשכונה רוצים שתדעו, ישראל לא הלך אל האין כלום, ישראל הוא גוף מגופה של השכונה, וכך הוא יישאר בליבנו לעד, יהי זכרו ברוך!".

• רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"