אורית חיריק מגבעת אולגה – הנערה המהממת שנרצחה והחקירה הסתיימה כאילו כלום
01/1995 , אורית, ילדה אולגאית בת 16 יוצאת מהבית לפגוש את החבר שלה, ונעלמת כאילו האדמה בלעה אותה מבלי להשאיר שום סימן לקורה אותה ורק חצי שנה אחרי, טרקטור שחופר בחולות קיסריה מוצא את גופתה האומללה טמונה מתחת, הודעה די תמוהה שקיבלתי לפני קצת יותר מחודש מהאמא של אורית חשפה אותי לסיפור הבלתי יאומן הזה, מן פרשה כזו שטוטאה מתחת לכל שטיח מצוי.
האמת אני לא בדיוק ידעתי מה לעשות עם הסיפור המבהיל הזה, אבל הסיפור הזה רדף אחרי, לא נתן לי מנוח, כך או כך אני מבין שאני חייב !!! להעלות את סיפורה לתודעת הציבור הרחב, עד כאן פחות או יותר הפרטים הלקוניים של סיפורה של אורית ז"ל.
ואני רוצה להעלות כמה תהיות, יותר מדויק לומר כמה שאלות נוקבות, איך יתכן שילדה אולגאית תמימה ורכה נעלמת והמדינה לא רועשת וגועשת?? איך יתכן שגופתה נמצאת בחולות קיסריה ועדין לא נעצר האדם שביצע את הפשע הנתעב הזה ??? האם יתכן שילדה אולגאית פחות נחשבת מילדה שגרה בקצרין?? (ראה הרצח שיל תאיר ראדה ה' יקום דמה) אתם יודעים שאני לא יכול שלא לחשוב מה היה קורה עם הילדה הזו הייתה ממש במקרה גרה בסביון או בכפר שמריהו.
הרי הסיפור הזה היה פותח כל מהדורת חדשות בכל הערוצים, וראה פלא, אורית נעלמת, רחלי האם המרוסקת מצער פונה לכל מי שרק אפשר וזוכה במקרה הטוב להבעת צער או במקרה היותר חמור להתעלמות מוחלטת, דמה של אורית זועק מן האדמה !!!!! זו לא קלישאה, זו אמת צרופה! אמיתית המבקשת, דורשת לדעת מה קרה לאורית!
המשטרה חייבת את הפתרון לתעלומה הזו לאמא, זו שהחיים שלה נעצרו ב 10/01/1995 זו שהלילות שלה הם סוג של סיוט מתמשך, ואני חושב על אורית, ילדה כל כך יפה, מלאה בתום נעורים, הולכת לאן שהולכים בדרך כלל נערים ונערות, אתם יודעים דבר הכי טריוויאלי שאפשר, והיא נרצחת באכזריות איומה.
חמש עשרה שנים חולפות והאם לא מוצאת מנוח לנפשה הסוערת, מה קרה לאורית ילדתי היפה? ומסביב שקט, אין מי שירים את הכפפה, יגיע לאם המיוסרת וייתן תשובות כל כך מתבקשות ומכאן אני פונה למשטרת ישראל, משטרת חדרה, אנא, לכו לאמא הטובה הזאת, לכו אליה הביתה. תרכינו ראש, תבקשו סליחה, תגידו שתפתחו את החקירה שוב! לא יתכן שהרצח הזה יעבור כאילו כלום !!!!! לא יתכן שיתנו להעלמות של ילדה צעירה כל כך לעבור כאילו לא היה דבר!
אורית יקירתי, אני מבקש ממך סליחה בשם כל תושבי גבעת אולגה, מבקש סליחה על כך שלא קמנו כאחד וישבנו ישיבת שבת במשטרה ביחד איתך במחאה נוקבת על הרצח הנתעב הזה של אורית ביתך האהובה, אורית יפה שלי! נשארת צעירה לנצח! נשארת תמה וטהורה, ואנו בשכונה נזכור אותך ילדתנו! יהי זכרה ברוך".
- רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"