יוסף אסרף מגבעת אולגה – האיש שהפך דייג מקצוען ומנטור לדייגים

אני חושב שזה היה הבן דוד המיתולוגי שלי, משה דובון, הוא היה זה הראשון שחשף אותי לחוף הדייגים, ואני בן שמונה לערך, מגיע לחוף מצויר כזה שראיתי רק בספרים המצוירים האלה שהיתי קורא בכזו אובססיביות, הסלעים המשוננים והמפרצים הקטנים האלה שנדמו לי כציור של החיים עצמם, ומסביב סירות כחולות חונות ועליהם ערמות של רשתות מחכות להשתכשך במים בצבע הכחול הכחול הזה

ריח מטריף של דגים מעורבב עם טעם המלח של המים מסחרר את ראשי המסוחרר ממילא, ואז ראיתי אותו, את "יוסף אסרף", ועיני לא הרפו, כשהוא ישוב על הסירה, דגים משונים שאף פעם לא ראיתי מעורבבים בתוך הרשת שעל הסירה, שני נערים צעירים במיוחד מוסרים לו את הרשת והוא במן עדינות בלתי מוסברת משחרר את הדגים הלכודים אחד אחד

פניו המפוסלות כאילו משיש, מזכירים לי כל כך את הזקן ההוא מספרו של ארנסט המנגווי, הזקן והים", ובקולו המחוספס ואולי הייגע מלילה של דיג מפרך, הוא מחלק הוראות מדויקות לעוזרים הצעירים. כל כך יודע שהדגים האלה הם הפרנסה הדלה שלו, זו שאמורה לכלכל את 12 הילדים שממתינים לו בבית, ואני רוצה לספר לכם על איש מופלא, זה שהתגייס ללגיון הזרים", מן ליגיון כזה שעליו נכתבו הררי מילים של אנשים אקזוטיים שוחרי הרפתקאות, ואיתם הוא נלחם במלחמת העולם השנייה

על כך הוא מקבל אות של כבוד מהמשלה הצרפתית, מגיע לארץ, וכאן בשכונה הוא קובע את משכנו, אני לא בטוח שיש הרבה אנשים שיכולים להתהדר ברזומה כל כך מפואר, אבל החיים כדיג הפכו את יוסף אסרף לאיש הרודף אחרי הפרנסה הקשה, יוצא לילה לילה אל מרחבי המים בניסיון נואש למצוא עוד דג נוסף ולתרגם אותו לכסף, וזקני הדייגים מספרים על דיג שהיה להם למנטור, זה שהפך את מקצוע הדיג לאומנות.

דייגים רבים היו מצטופפים סביבו מקשיבים לקולו הסדוק והנעים, זה שמסביר במאור פנים רק למי שרק ביקש ללמוד את המקצוע הלא פשוט הזה, והוא המטופל ב 12 ילדים מוצא את הזמן ותעצומות הנפש לאמץ ילד בודד נוסף שהגיע מהודו הרחוקה ומספרים היודעים שהחצר הזו שלו בשכונה הייתה הופכת להיות בית תמחוי לא קטן שהיה מארח רבים מתושבי השכונה לארוחות דגים מופלאות

ואני הילד ההוא מביט על תופעת הטבע הזו שנקראת יוסף אסרף ואני מבין בחושים האלה של ילד סקרן מלא דמיון, אני מבין שאני רואה אדם חד פעמי, אחד כזה שילך איתי שנים הרבה אחרי, יוסף אסרף הדיג הכי נחשב בשכונה, זה שראה את הים כרעייה נוספת, כיבד את הים, ידע שהים יודע להחזיר אהבה לאלה שנותנים לו כבוד בחזרה זה הים ששם לו לחם על השולחן

את הערכים האלה הוא טיפח לסובבים אותו, להיות צנוע, עניו, אחד שהוכיח שגם שהכי קשה אתה יכול לחלוק את המעט שלך עם אלה שהמזל שלהם היה עוד פחות טוב משלך, ואני רבותי כל כך גאה להחשיב עצמי ככזה שהכיר את האדם המופלא הזה, יוסף אסרף, דיג, ואיש כל כך גאה!

• רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"