איך מסכמים עשרים שנה? / הרב בן ציון נורדמן

לפני כשני עשורים נכנסתי לכהונתי הראשונה כחבר מועצת העיר חדרה, הייתי  בן 26, מאז הספקתי לעבוד מול ארבעה ראשי עיר, שמונה ממשלות התחלפו , התנהלתי  מול שבעה שרי פנים, ותשעה שרי חינוך, ועוד ועוד. תחלופת מנכ"לי העירייה הייתה בקצב נמרץ עוד יותר, אני זוכר אחד עשר כאלו, כשחלקם שרדו חודשים ספורים בלבד.

הייתה זו תקופה מאתגרת ומחשלת, וכעת אני עומד בשלב של סיכום, ככל הנראה בבחירות הקרובות לא אתמודד.

אינני עוזב את החיים הציבוריים, ממש לא. אמשיך בעז"ה לשמש כשליח ציבור בתפקידי השונים והמגוונים, אם ברבנות השכונות בעיר, אם כיזם חינוכי, ובעוד תפקידים שהקב"ה יועיד עבורי.

אני תפילה להצליח במשימות החדשות-ישנות, ואולי דווקא מעכשיו כשלא אהיה 'חנוט' במסגרת מפלגתית מסוימת ומחייבת , אזכה לשמש בעוד יותר  הצלחה, כגשר וחיבור לכלל האוכלוסיות בעיר ובאזור.

פרשתנו – פרשת שופטים – הנקראת בשבת הראשונה של חודש אלול, עוסקת בכמה וכמה סוגי מינויים ציבוריים משמעותיים, בבחירתם, באופי התפקיד, ובגבולות השררה של מנהיגי ישראל השונים, בהם שופטים, שוטרים, כוהנים, לויים, מלך וכן כהן המשמש כמפקד העליון במלחמות ישראל.

בגדול נמצאים שם, המנהיגות השיפוטית, הביצועית, ואפילו המנהיגות הרוחנית והמלכותית, כאשר כולם כפופים למגבלות הכוח שלהם , ומחויבים לחוקים וגבולות  ללא יוצא מן הכלל.

רואים אנו כיום, כמה חשובה היא הבנת האחריות המוטלת על מי שנושאים על כתפיהם את התפקידים השונים, ואת ההכרה  במגבלות הכוח, ובעצם הענווה הנדרשת והחיונית כל כך במעמדם.

חז"ל קבעו ,ששורש רוב בעיות המנהיגות היא באי ההבנה של מגבלות הכוח. או במילים אחרות טעות שמקורה בהערכת יתר עצמית.

מטבע הדברים התופעה מתחילה כאשר אדם מקבל לידיו סמכות כלשהיא, זה יכול להיות החל יו"ר ועד בית, ועד השכונה, כמו גם מעמד של שר או יו"ר מועצת מנהלים בחברת הייטק, ברגע שאותו אדם מגלה שישנם אנשים בעלי ענין מהצד שחפצים בקרבתו, הוא מועמד  אט אט לאבד את קו היושר.

הסיכון גובר כאשר האדם מגיע לזה בגיל צעיר יחסית. פעמים שעוברים לחיות בעצם בשקר!

ישנה אימרה של האדמו"ר רבי שמואל מסוכצ'וב: "אין לך דבר המשריש את השקר בלב האדם כמו מידת הגאווה". אדם  שמתחיל להתגאות  רואה את עצמו בין רגע נעלה מסביבתו ומתנהל בחשיבות עצמית מופרזת.

וכשתחושת הערך העצמי הופכת דמיונית ומנותקת מהמציאות והמחזיק בה מטשטש את הגבולות בין אמת עובדתית לבין תחושת החשיבות העצמית, הגאווה הופכת ליהירות מסוכנת.

• ועוד נקודה, ישנו ציטוט נפוץ מאוד שמקורו בפרשתנו "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף"

מדוע יש צורך לציין פעמיים את המילה "צדק"? מבין שלל התשובות שניתנו לשאלה, התחברתי לתשובתו של אחד  מגדולי החסידות, רבי בונם מפשיסחא, הכפילות באה לומר שגם את הצדק צריך לרדוף בצדק! וגם המטרה הנעלה הזו אינה פוטרת את השוחר אותה מאחריות לברור בקפידה את האמצעים שהוא מרשה לעצמו לנקוט.

היסוד הזה שימש אותי פעמים רבות כשנתקלתי בעוול, אפליה וסילוף, באופן אמוציונלי הייתי הופך שולחן ויוצא חוצץ כנגד, אבל אז נזכרתי שגם את הצדק צריך לרדוף בצדק, וגם על כך נאמר " דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם"

אני מודה להשם על העבר, ונושא תפילה על העתיד, שאצליח להרבות כבוד שמים ולחבר ולהתחבר לכלל ישראל – "יחד שבטי ישראל"

בְּשַׁבָּת – פָּרָשַׁת שׁוֹפְטִים

הַדְלָקַת נֵרוֹת: 18:52 – צֵאת הַשַּׁבָּת: 19:59

שַׁבָּת שָׁלוֹם ✡️

הָרַב בֶּן צִיּוֹן (בְּנִצִּי) נוֹרְדְּמַן –  "יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל"