הַחֻלְשָׁה שֶׁלִּי / הרב בן ציון ( בנצי ) נורדמן

בראיונות לקראת יום כיפור מרבים לשאול: על מה אתה מצטער? ממי אתה צריך לבקש סליחה? פעמים זה גולש גם לתחום החסרונות: מהן החולשות שלך? או מה ה"חור בהשכלה" שלך ?

לי יש תשובה כמעט אוטומטית, החולשה שלי וה'חור' שלי הוא בכל הקשור לעבודת כפיים ועבודות הבית, החל מתקיעת מסמר בקיר ומעלה…

לצערי במשך חצי יובל שנים שאני בחג הסוכות בביתנו, לא לקחתי חלק  בבניית הסוכה, כל פעם הייתי נעזר בדרכים שונות להקמת הסוכה. גם בתחום קישוט הסוכה לא מצאתי את עצמי כשיר…

אלא שבשנה זו, לאור שאלתו של ידידי אריאל ש. האם יש עניין לבנות סוכה, או שאפשר למשל להתארח בחג אצל אחרים, ובהמשך בטיולים ברחבי הארץ ובתי הארחה שונים. התשובה שעלתה לי במושכל ראשון הייתה שלא, אין עניין. העיקר לשבת בסוכה, ולאו דווקא לבנות. חשבתי שבניית הסוכה היא 'הכשר מצוה', ותו לא.

במחשבה מעמיקה יותר ומבדיקת הדברים במקורותינו הבנתי שכנראה טעיתי, ובהחלט ישנו עניין גם בעצם בניית הסוכה.

לא אאריך כעת בדיונים ההלכתיים והמקורות, (מי שמעוניין, יכול לפנות אלי לסוכה, ואשמח ללמוד את הנושא יחד בחברותא…), רק בקצרה, בלשון התורה "בסוכות תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים"  הרי  שהמצווה היא הישיבה בסוכה.

אך בפסוק נוסף אנו מוצאים משמעות נוספת: "חַג הסוכות תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ " כאן כבר ישנה משמעות של ציווי גם על עשיית הסוכה. מכאן צללתי לפלפולים ולמקורות, ואכן בדברי התלמוד ירושלמי מבואר שישנה מצווה בבניית הסוכה, ואפילו ברכה מיוחדת בעת בנייתה.

בתכלס' ,עיקר המצווה היא אכן הישיבה בסוכה, אך בהחלט יש גם עניין בבניית הסוכה. מכאן אנו לומדים גם על חשיבות ההכנה למצווה, ועל החביבות המיוחדת שיש לה.

לפי המקובל זהו נושא לדיון בין חסידים ושאינם, האם ההכנה למצווה גדולה מן המצווה. נציין  את דברי ה'אמרי אמת' מגור, שמסביר את הנושא בהקשר לחג הסוכות, מזווית אחרת, השמחה הגדולה שהיו עושים בבית המקדש 'שמחת בית השואבה' – דהיינו על שאיבת המים לצורך ניסוך המים, אפילו  שהמצווה עצמה היא ניסוך המים על המזבח, אך חכמים עשו עניין גדול ושמחה עצומה דווקא על ההכנה שהיא שאיבת המים.

ומהזווית החינוכית אולי ניתן לומר שבדורנו ישנה חשיבות מיוחדת לעשות עסק מההכנות אל המצווה, להעצים את החוויה, האווירה של ההכנה המוקדמת, ההתבוננות, הציפייה. ובוודאי כשעוסקים עם בני הנוער, כל כך חשוב ואפילו הכרחי לחבר אותם אל הקיום המעשי  דרך החוויה וההכנה למצווה, ולא להישאר רק ב'ככה עושים' בבחינת מצות אנשים מלומדה.

ובפרט בדור השפע והנוחות, שאפשר למצוא בהישג יד 'סוכה לנצח', ופתיחת גג באמצעות תריס חשמלי בהינף יד, חשוב לחבר ולהתחבר אל המצוות בדרכים מגוונות ויצירתיות, כולל גם הכנה והדגמה הלכתית ,רעיונית ומחשבתית.

כך או כך, בשנה זו כבר לא זכיתי לקיים הלכה למעשה את העשייה בפועל של הסוכה, בני ושני חתני כבר הספיקו לבנות את הסוכות בביתנו, (שלוש במספר…). אבל עדיין נשארה לי הזכות להשתתף במו ידי (השמאליות…) בבניית הסוכות בבתי הספר עם התלמידים . ועל הדרך להפנים את חשיבות ההכנה למצווה, ההבנה ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות". ומעל הכל  את משמעותה כ'סוכת שלום' והאחדות שהיא מסמלת לנו. יחד שבטי ישראל.

בְּשַׁבָּת – פָּרָשַׁת סֻכּוֹת

הַדְלָקַת נֵרוֹת: 17:58 – צֵאת הַשַּׁבָּת 19:03

שַׁבַּת שָׁלוֹם וְחַג שָׂמֵחַ ✡️

הָרַב בֶּן צִיּוֹן (בְּנִצִּי) נוֹרְדְּמַן –  "יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל"