מאוחדת בעורף ובחזית
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל אנחנו עדים לסיפורי גבורה של נשים רבות שנלחמו בחזית הלחימה והצילו את חייהם של אזרחים וחיילים רבים. לצד סיפורים אלו לא מעט נשים בעורף התגייסו כדי לתת מענה לחוסרים שנוצרו במשאב האנושי, בעקבות גיוס מילואים נרחב, והחלו לנהל ולהוביל את חוסנו של העורף.
מערכות הבריאות והמרפאות השונות לוקחות חלק משמעותי במלחמה בעורף, נותנות מענה תמיכה ועזרה רפואית לגוף ולנפש של אזרחי המדינה, אך בין המגויסים למילואים נמצאים עובדים חיוניים ממערכת הבריאות. כשמנהלי מרפאות מאוחדת קיבלו את הזימון למילואים הם לא חשבו פעמיים והתגייסו ללב הלחימה. מי שתפס את מקומם הן צוות מנהלות השירות והאחיות במרפאות, "הלוחמות בעורף", שמאז עובדות לילות כימים כדי להבטיח המשך טיפול ושירות רפואי רציף ומקצועי גם בימי הלחימה.
המנהלות החדשות של המרפאות נכנסו במהירות לתפקידן החדש והסתגלו למצב החירום. הן החלו לפעול בכל חזיתות העורף ולהפעיל עבור מבוטחי הקופה שירותים כמו- משלוחי תרופות, משל"ט חירום, סיוע נפשי ועוד.
אלן לנצמן, מנהלת שירות ומ"מ מנהל מרפאת קדמת ראשון לציון: "מהרגע שהמנהלים והצוותים שלנו גויסו בצו 8, הבנתי את גודל האירוע ומיד התייצבתי במרפאה יחד עם הצוותים כדי להבטיח שהמטופלים שלנו ימשיכו לקבל את השירותים הרפואיים שהם זקוקים להם, אולי עכשיו אפילו יותר מתמיד".
בין הלוחמים, שבשוטף משמשים כמנהלים במאוחדת ויצאו בשבועות האחרונים לחזית :
אורן אביטן מנהל מרחב יהודה חוף , דרור יקיר מנהל מרפאת קדמת ראשון בראשל"צ, מני ברהום מנהל מרפאה מודיעין לב העיר ורואי שטרן מנהל מרפאת חולון ח 300. אודי חדאד מנהל מרפאת בנימין 23 ברחובות מי שמגבה את המילואימניקים שנמצאים בשטח הן נבחרת הנשים והמנהלות המצוינות של המרפאות- שלי אספורמס סגנית מנהל מרחב יהודה חוף, אלן לנצמן מנהלת שירות וממלאת מקום מנהל מרפאת קדמת ראשון לציון, אורלי יעקב מנהלת שירות ואורנה שטיינברג מתאמת שירות מרפאת מודיעין לב העיר, שרית טוביה מנהלת מרפאת חולון קוגל וממלאת מקום מנהל מרפאת חולון ח 300 ואורטל גרינברג מנהלת מרפאת בנימין 4 ומ"מ מרפאת בנימין 23.
מנהל מחוז דרום, דני מושיוב הודה לצוותים הרפואיים על שירותם בעורף ובחזית ואמר: "מאז תחילת הלחימה אני כמעט ולא נמצא במשרדי הנהלת המחוז, ופוגש מדיי יום בשטח, במרפאות שלנו, במלונות של המפונים, את העובדים המסורים שלנו. אלה אנשים ששמים בצד, בכל יום מחדש, את הקשיים האישיים והמשפחתיים, האתגרים, ונמצאים שם בשביל המטופלים והלקוחות שלנו, ובתוך כל זה אפילו מוצאים זמן להתנדב. אני רואה בעיניים שלהם את ההירתמות ואת הרצון להיות שם עבור מי שהכי זקוק לנו, אבל בו בזמן גם את החששות. בימים אלה, אני מתמלא גאווה לעמוד בראש מחוז שאלה העובדים שלו".