עוד פרק כואב בחיינו כש "אהבתו של אחי שמואל נגדעה"
אם מחפשים הוכחה נהדרת לאימרה" לפעמים תמונה אחת שווה אלף מילים אז התמונה הזו של האח הקטן שלי שמואל וזוגתו דורית מסבירים איך קשר קוסמי אחד יכול לרפא שתי נפשות בודדות
כן זה אחי שמואל, זה בעל הצרכים המיוחדים, זה האח הקטן שלי שספג מאז ילדותו התעללויות נבזיות של אנשים קטנים, כן זה בעל המכולת שמכר לו לחמניות קפואות שליד ממש עומדות ערמות של לחמניות טריות של בוקר, כן זה אחי שספג יריקה ישר לפניו מקבוצת צעירים שעצרו את רכבם ליד, כשהם צוחקים באושר על ההישג הפנומנלי שלהם, עד שנאלצנו להבריח את האח שלנו לצפון הרחוק
שם במקום הקסום הזה הוא מכיר את דורית, גם היא חוסה באותו הוסטל, ונפשם הפכה לאחת, ואחר כך הם עושים חתונה, כמעט כמו כולם, ואין מאושר מהם, וככה ראינו את האח הקטן שלי, פוסע ביחד עם רעייתו דורית לעבר הרב הממתין לקדש אותם, מסביב המוני אדם מריעים לזוג המיוחד הזה שהתעלם באומץ ממגבלות לידתם והוכיחו לכל מיני ציניקנים שהאהבה יכולה לנצח כל דבר
והם שניהם היו כל כך מאושרים, כל כך דאגו זה לזה! רבים מאלה הנקראים "נורמטיביים יכולים היו ללמוד על מהות האהבה מהזוג הקסום הזה, אבל מישהו למעלה החליט להמשיך להכות במוכי הגורל האלה, דורית רעייתו של האח הקטן שלי נופלת, בהתחלה חשבו שזה סוג ל נפילה סתמית, אך הדברים מדרדרים דיי במהירות ודורית המופלאה עוזבת אותנו לעולם אחר
ואם מישהו מחפש דווקא בימים האלה להבין מה הוא עצב, מה הוא יגון הוא היה צריך לראות את תגובתו של האח הקטן שלי שמואל, המשפט הראשון שאמר לי האח הקטן שלי הוא, " מה אני יעשה עכשיו רפי?" מן משפט כזה שמסכם את הכאב של הנפשות התאומות האלה שאהבתם נגדעה באכזריות כל כך נוראה והוא בוכה בכי נורא, מסרב להקשיב למילות הנחמה של המשפחה כולה
כן האח שלי, זה עם הצרכים המיוחדים מצא אהבת אמת, אהבה שמילאה את נפשו ואת נפשה של רעייתו האהובה דורית, משהו שהצליח להשכיח את ייסורי ילדותם, את הקושי להתנהל בסביבה לא מכילה, ועכשיו האח הקטן שלי נותר לבד, מביט לא מביט על הקיר ממול, מנסה להבין מה עושים עכשיו, והחיוך הזה של האח הקטן שלי נעלם
כן ראיתי איך אור עיניו כבה והפך לתוגה אחת בלתי נתפסת, ואנחנו מחבקים את האח הקטן שלנו, מנסים לנחם במקום שאין נחמה, והיא רעייתו המיוחדת כל כך, מלאה תום של אהבה, מלאה בנתינה אין סופית לאח הקטן שלי שהיה לה לאהבת עולם, וככה מספרת לי האחות הנהדרת של דורית, כשדורית נכנסה לניתוח הנורא
היא נתנה לי את טבעת הנישואין הקדושה שלה, מן טבעת קסמים כזו שהסבירה למי שרק שאל כמה הטבעת הקטנה הזו הייתה מיוחדת עבורה, ואת הטבעת היא דורית לעולם לא הסירה מידה, הייתה כל כך גאה בטבעת הזו, וממש לפני שנרדמה אמרה, את הטבעת הזו תתני לאישי שמואל אהובי, וכך אחרי האהבה נהיה שקט
דורית הלכה והותירה את האח הקטן שלי מרוסק, רואה איך השמיים נופלים ממש ליד, ואנחנו משפחתו נחבק אותו ונאמץ את שמואל אל ליבנו האוהב כל כך, יהי זכרה של דורית האהובה ברוך"
- רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"