רוה"מ בנימין נתניהו נשא הערכת מצב עדכנית

ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא אמש דברים במסיבת עיתונאים מהקריה בתל אביב ועדכן בהצהרתו לעם על תמונת המצב העדכנית לקראת יום ה 100 למתקפת ה 7 לאוקטובר ופרוץ המלחמה שחל היום

נתניהו אמר: ״אזרחי ישראל, שבוע טוב. אנחנו מציינים היום 100 ימים למלחמה, 100 ימים ליום הנורא שבו נטבחו ונחטפו אזרחינו. אנחנו ממשיכים במלחמה עד הסוף – עד לניצחון המוחלט, עד שנשיג את כל יעדינו: חיסול החמאס, השבת כל חטופינו והבטחה שעזה לעולם לא תהווה עוד איום על ישראל.

אנחנו נחזיר את הביטחון גם לדרום וגם לצפון. אף אחד לא יעצור אותנו – לא האג, לא ציר הרשע ולא אף אחד אחר. ההתנפלות הצבועה בהאג על מדינת היהודים שקמה מאפר השואה, בשליחות אלה שבאו לבצע ביהודים שואה נוספת – היא שפל מוסרי בתולדות האומות.

במחילות הרצח בעזה מצאו כוחותינו עותקים של ׳מיין קאמפף׳ של היטלר. בתוך בית בעזה הם מצאו טאבלט של ילדה, עם תמונה של היטלר כשומר מסך. לא בכדי אמר קנצלר גרמניה שולץ, אחרי שצפה בזוועות הטבח של ה- 7 באוקטובר: ״החמאס הם הנאצים החדשים״.

אתמול שוחחתי עם הקנצלר שולץ והודיתי לו על הנכונות של גרמניה לשלוח משלחת להאג כדי לעזור להזים את השקר הנבזי הזה. אבל שימו לב לעומק האבסורד והצביעות – תומכי הנאצים החדשים מעיזים להאשים אותנו ברצח עם. במי הם תומכים? ברוצחים, באנסים, בכורתי ראשים, בשורפי התינוקות?! איזו חוצפה, איזו בושה.

מדינת ישראל, צה"ל וכוחות הביטחון שלנו נלחמים מלחמה מוסרית וצודקת מאין כמוה נגד מפלצות החמאס, הנאצים החדשים. מסע ההכפשה הבינלאומי הזה לא ירפה את ידינו ולא יחליש את נחישותנו להילחם עד הסוף, כי משהו השתנה בתולדות עמנו.

האנטישמיות היא אותה אנטישמיות, אבל מעמדו של העם היהודי השתנה מן הקצה אל הקצה. כי היום יש לנו מדינה, היום יש לנו כוחות מגן ויש לנו חיילים גיבורים שמגינים על עמנו.

מה שקרה ב-7 באוקטובר, לא יקרה שוב. זאת המשימה שלנו. זאת המחויבות שלנו.

מחר נביא תקציב שיבטיח את המשך המלחמה: עוד כסף לביטחון, הרבה יותר כסף. עוד תגמולים ומענקים למילואימניקים, למשפחות, לעצמאים, לכל הנושאים בעול. עוד סיוע להשבת המפונים לבתיהם ולשיקום הישובים והקיבוצים.

אזרחי ישראל, אנחנו בדרך לניצחון – ולא נעצור עד שנשיג את הניצחון. אני יודע שיש מי שמטיל בזה ספק – אני לא שם. אני שומע את הקריאה שלכם, ויודע שגם אתם לא שם אזרחי ישראל, אנחנו הולכים יחד עד הסוף. אני מאמין בעם שלנו, בלוחמים ובמפקדים שלנו, ואני יודע שאחרי הטבח של ה-7 באוקטובר – אנחנו לא נתפשר על פחות מניצחון מוחלט.

אני אומר זאת בשמכם לכל מנהיגי העולם שאני מדבר איתם – לא נתפשר ולא נעצור. אנחנו ממשיכים עד לניצחון, אין לנו שום ברירה אחרת.
שמעתי את הפרשנים באולפנים שמסבירים ש״זה לא אפשרי, זה לא הכרחי״. אז אני אומר, וגם אתם אומרים: זה אפשרי, זה הכרחי ואנחנו נעשה את זה.

בשבועות האחרונים הוכחנו לחמאס ולחיזבאללה שכל מחבל הוא בן מוות, בכל מקום שהוא. אנחנו ממשיכים לחסל מחבלים רבים, ואנו עושים זאת בשתי דרכים: בפעילות צבאית עוצמתית שכבר חיסלה את מרבית גדודי החמאס, ובפעולת טיהור לחיסול מחבלים נוספים שנותרו בשטח, מעל ומתחת לקרקע. פעולות אלה לוקחת זמן.

לפני מספר ימים פגשתי את מזכיר המדינה בלינקן. הודיתי לו על הסיוע האמריקני, והדגשתי בפניו: יצאנו למלחמה הזאת אחרי ששחטו בנו. אנחנו לא עוצרים, אנחנו לא מפסיקים, אנחנו ממשיכים עד שנחסל את החמאס ונחזיר את חטופינו. ואמרתי לו דבר נוסף: זאת לא רק המלחמה שלנו – זו גם המלחמה שלכם. זאת המלחמה של בני האור מול בני החושך.

זאת מלחמה נגד ציר הרשע בהובלת איראן ושלושת שלוחיה – שלושת ה-ח׳-ים: חיזבאללה, חמאס, חות׳ים.

והוספתי – אני לא שוכח, ולו לרגע, שבנוסף למלחמה בעזה, בנוסף להחזרת החטופים והחזרת התושבים לבתיהם הן בצפון והן בדרום, יש לנו כל הזמן משימה קיומית – למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. זאת המשימה שלי, זאת המשימה שלנו, ואמרתי למזכיר המדינה בלינקן: ״זאת צריכה להיות גם המשימה העליונה שלכם״.

אזרחי ישראל, אנחנו בשעת מבחן לאומית. אנחנו נלחמים לא רק כדי להשיב את הביטחון שלנו עכשיו, אנחנו נלחמים כדי להבטיח את הביטחון שלנו לדורות. המלחמה הזאת גובה מאיתנו מחיר כבד. בשבוע שעבר איבדנו את סא"ל רועי יוסף מרדכי ז״ל, מפקד בנח"ל שהתנדב להילחם בעזה. רועי שרד את הפיגוע בישיבת מרכז הרב בירושלים לפני 16 שנה, שבו נרצחו שמונה מחבריו. הוא הותיר אחריו את אשתו נטע ואת בתו התינוקת, אורי.

אורי עוד לא הספיקה להכיר את אביה, את רוח ההתנדבות שלו, את אומץ ליבו ואת הציונות שפיעמה בו.

אביו של רועי, אלי, ספד לו: "אומרים שהקב״ה לוקח את הטובים ביותר. אבל הוא לא לוקח – הם נותנים״. ההקרבה של רועי ולוחמינו שנפלו בגבורה אין קץ היא עדות טרייה וכואבת למחיר הכבד שכולנו, כמדינה וכעם, משלמים כדי לחיות בארצנו ולהשיב את חטופינו. אני מחבק את אחיי ואחיותיי למשפחת השכול. יקירינו הגיבורים שילמו את המחיר הכבד ביותר בנופלם על הגנת המולדת.

אני מחבק את משפחות החטופים שאיתן אני ורעייתי נפגשים כל הזמן. אלה מפגשים אישיים, קורעי לב. אנחנו מחבקים אותם ומקשיבים להם. אנחנו מסתכלים על התמונות של יקיריהם – יקירינו. הבטחתי להם הבטחה ברורה, ואני חוזר עליה גם היום: אני לא מוותר על אף אחד. אנחנו מחויבים להחזיר את כולם הביתה.

אני מחבק את הפצועים שמגלים גבורה עילאית מול פצעי המלחמה. כל אחת ואחד מהלוחמים והמפקדים שלנו הם גיבורים אמיתיים שמחרפים את נפשם כדי להשיב את הביטחון לארצנו ולהשיב את התושבים לבתיהם – וכך גם יהיה.

ככתוב בהפטרת השבוע: ׳׳וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב, וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים״.

יחד נילחם, ובעזרת ה׳ – יחד ננצח״.