"אשת הברזל" מגבעת אולגה – מזל מלכה נפרדה מאיתנו
"אני חושב שזה היה לפני קצת יותר מעשרים שנה. ימי הקיץ האחרונים ואני יושב בבית הקפה של ג'קי ומזל בחוף הים של השכונה. בירה קרה ליד וצלחת חמוצים שהגישה לי מזל בחיוך ענק ענק, וככה אני נותן לבריזה הנושבת מן הים ללטף את פניי הלוהטות משהו, עוצם עיניים ומקשיב לשיר הישראלי העגום הזה שבחרה מזל להשמיע לי באמצע אוגוסט לוהט
ממול שני עורבים שחורי כנף עושים אהבה נהדרת בלי שמץ של בושה, קולות בכי של ילדים וצעקות נלוות של אם זועמת גורמים לי לפקוח עיניים באכזבה לא מוסתרת, וככה אני רואה את אמא מטופלת בשלושה ילדים צווחים הדורשים ארטיקים של הביוקר ומשהו לאכול והאם האומללה מנסה נואשות להסביר לילדים שאין לה אפשרות כספית, מתחננת שיסתפקו בארטיק קרח והילדים בשלהם, מחריפים את המאבק שאחד מהם נשכב על הריצפה שהוא מפרכס כאילו נגמר העולם
טוב כאן עושה מזל מעשה שמדהים אותי, היא מזל יוצאת החוצה אל היצורים הצוווחים, מבקשת מהאם ומהילדים לשבת ליד אחד השולחנות, נועצת מבט אחד די מאיים על אחד הילדים הרועשים במיוחד, ופלא נוצר, הילדים שותקים וככה גם האם, מזל חוזרת למטבח הקיוסק וחוזרת אל המשפחה הדוממת עם צלחת ענקית בידיה
שלושה כריכים מדהימים וגם מבחר סלטים, האם ההמומה ממלמלת שאין לה כסף לדברים האלה, מזל מנפנפת אותה בהומור מזלי אופייני, חוזרת שוב עם ארבעה בקבוקי שתיה קרה קרה, ואני מביט על המחזה הנהדר הזה כמהופנט, מי שמכיר אותי יודע שאני לא יכול להתאפק, נכנס אל מזל למטבח הקטן, מביט בה ושותק
"מה היא אומרת בדרכה הישירה? הרסת לי את הדימוי שלי עליך, וואלה מזל אני אומר, לא הכרתי את הצד הזה שלך, ומזל פורצת בצחוק המדהים הזה שלה, " טוב טוב, אל תגזים", ואל תספר לאף אחד" שלא יחשבו שהפכתי להיות פראיירית!" אמרה.
"וככה אתמול בשעות אחר הצהרים המאוחרות, שיירות של מכוניות עושים דרכם אל בית העלמין החדש בחדרה, מתוך המכוניות יוצאים אנשים ופניהם חמורי סבר, להקת ציפורים חגה מעל כאילו החליטו ללוות את מזל מלכה בדרכה האחרונה, אישה אחת כסופת שיער בוכה חרש בעצב נורא
ואני מקשיב להספדים של הבנות של מזל ובלי בכלל שהתכוונתי דמעות זולגות לי על הלחי. כמה אהבה והערצה נכנסו לתוך ההספדים המקסימים האלה, רק שם בתוך המילים הבנאליות הבנת איך אישה אחת הפכה את ילדיה להיות כל כך מיוחדים, מזל שהייתה אם כל האסרטיביות הצליחה להעביר את תורתה לילדים האלה שהיו כל עולמה ואלה הילדים מבינים שאמא כאן! לא משנה בכלל איך ומה, אמא תמיד מאחור, מן ביג ממה כזו שמכסה את הילדים בכיפת ברזל חסרת פשרות
תראו רבותיי, תחשבו על אישה אחת שעלתה ממרוקו, פוגשת את אביר נעוריה, ביחד הם מקימים בית, לא באפקה או בקיבוץ מדושן עונג, ג'קי ומזל מקבלים בית עץ במעברה בשכונה, כבר שם מתגלה מזל בייחודיות שלה, היא מזל מצליחה לתת לבעלה ולילדיה את התחושה שהם גרים בוילה בקיסריה, הבית הקטן מתוקתק ומסודר, סירים עומדים על הגז והבית תמיד מריח חום ואהבה
ככה החיים חולפים והם הזוג, עוברים לשכונה, והם מזל וג'קי כבר מטופלים בשישה ילדים, ומזל הפלאית מתחילה להפעיל את הראש העיסקי שלה, היא מתחילה בקיוסק קטן בחוף ומשם היא פותחת ביחד עם ג'קי הבעל את הקיוסק האלמותי שהופך להיות מרכז חברתי חשוב! ומזל שהייתה כל כך מלאת חיים, כזו אחת ששתתה את החיים עד תומם, ( לא בכדי הבית של מזל היה תמיד מלא בחברים ובמשפחה מורחבת, כולם הבינו ששם בתוך הבית הקטן יקבלו מנת אושר שתחזיר להם חיים לרגע, כמה צחוק ואושר גדול חווה הבית הטוב הזה! ) וככה היה בקיוסק.
אבל החיים לא מתחשבים במעשים הטובים שלך, לחיים יש דינמיקה משלהם, לפעמים כל כך חסרת הוגנות, ומזל עוברת אירוע מוחי מסוים שגורם לה להפסיק לדבר, מן עונש כל כך איום לאישה שתמיד היה לה מה לומר! אישה ענקית שלא שתקה על עוולות ולא הייתה מוכנה ללכת בתלם כמו רוב הנשים הכנועות
וככה מספרים, אפילו בשתיקתה הייתה עוצמה, מן שקט כזה שהביא את סביבתה להיות קשובים לרצונות של מזל, והיא מזל הייתה סורקת את ילדיה, בוחנת בשתיקתה את מצבם, נועצת מבט נוזף היכן שרק צריך, ככה שמונה עשרה שנים סבלה מזל בשקט שקרע את נשמתה הטובה, ואתמול היא מחזירה את נישמתה לבורא עולם, והבכי באולם ההספדים קרע את קרום כדור הארץ, מן עצב בלתי נתפס, ואחר כך ראיתי את מזל אהובתי מובלת אל המקום הנורא, וככה אני יכול להישבע לכם , ראיתי שלושה מלאכי שרת הולכים לפני הארון, מחכים ללוות את מזל אל כיסא הכבוד, שם ילטפו אותה מלאכים צחורי כנף, ינגבו דמעה אחת חמה"
- יהי זכרה ברוך!
- רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"
"מזל מלכה : דרך היכרות משותפת בזכות האבות הכדורגלנים, ההורים ובית הספר זכינו להכיר המשפחות להוקיר ולהכיר את מזל שהייתה אכן אישה מלאה שמחת חיים טובת לב שכל כולה הייתה מלאה באהבת חינם. הכרת הטוב. הכרת התודה על מה שיש ועל מה שאין וממה שגם לא היה נתנה לאחר בגלוי ובעיקר בסתר.
היא הקימה משפחה שמחה וטובה, שכל כולם בה נתינה ולב של זהב כאילו ינקו מאימם המלכה ומאביהם ג'קי מלכה הנערץ עלינו על כל התכונות הטובות להיות בשביל האחר לתרום לקהילה ולאהוב את השכונה ותוך כדי כך, שהייתה עסוקה בלטפח את המשפחה, במקביל פרגנה לבעלה. אהבה אותו אהבת אמת ולא הרפתה לרגע מהדאגה הכלכלית לפרנסת המשפחה.
היא ניהלה את הקיוסק ביד רמה בקשיחות ועם לב טוב של נתינה נסתרת ובין לבין שאף אחד לא ראה אפילו ניגבה דמעה פה ושם כשההתרגשות תפסה אותה "לא מוכנה". ביתה היה פתוח לרוב. ובתור ילדים קטנים כולנו זוכרים את השפע מאין, הנתינה והחיבוק שהיה הכי חם ומיוחד בשכונה. ליבי עם המשפחה! מזל מלכה, המלכה של השכונה"
- יהי זכרה ברוך
- חן קורקוס