פרסי עיריית תל אביב-יפו ע"ש סוקולוב ודוש 2021

אמש נערך טקס הענקת פרסי עיריית תל אביב-יפו - פרס לעיתונות כתובה - לגדעון לוי וקרינה שטוטלנד. פרס לתקשורת האלקטרונית - ליפעת גליק ואוהד חמו. פרס לקריקטורה ע"ש דוש - לגיא מורד.

פרס עיריית תל-אביב – יפו לעיתונות כתובה ע"ש נחום סוקולוב :

חברי ועדת השופטים: נורית קנטי (יו"ר), נדב איל, בינה לוז, שלום קיטל ופרופ' נעמה שפי, החליטו להעניק את לשנת 2021 לגדעון לוי ולקרינה שטוטלנד.

גדעון לוי, עיתון "הארץ"-העיתונאי גדעון לוי מאתגר בקביעות את הקונצנזוס הישראלי בעבודת שטח אמיצה המביאה את עדויותיהם וסיפוריהם של מי שאינם זוכים לחשיפה מספקת בשיח התקשורתי המקומי – קולותיהם של פלסטינים ביהודה, שומרון ובעבר רצועת עזה. כפובליציסט, לוי מציג עמדות מקוריות ועצמאיות שאינן נכנעות למוסכמות או לסביבה חברתית מסוימת ובכך מעשיר את השיח הציבורי ללא מורא.

קרינה שטוטלנד, עורכת מגזין "לאישה"-העיתונאית קרינה שטוטלנד הרחיבה את תחום עיסוקו של השבועון "לאשה" לדיון בחסמים המקשים על נשים בהשתלבות בחברה הישראלית ובהתקדמותן. בתור עורכת השבועון היא תרמה תרומה מהותית לשיח מעצים ולדיון על מכשולים הניצבים בעיקר בפני נשים. ושילבה את התכנים האלה בשבועון הפונה לנשים מכל שכבות האוכלוסייה. כל זה נעשה באמירה צלולה ופורצת דרך בסוגה המגזינית בעברית.

פרס עיריית תל-אביב – יפו לתקשורת האלקטרונית ע"ש נחום סוקולוב :

חברי ועדת השופטים ליסה פרץ (יו"ר), מוטי גילת, רוני לינדר, פרופ' רפי מן ועינת פישביין, החליטו להעניק את פרס סוקולוב  ליפעת גליק ולאוהד חמו.

יפעת גליק, "כאן 11" – העיתונאית יפעת גליקעוסקת במלחמה עיתונאית עיקשת לחשיפת עבירות, כשלים ומחדלים במערכות ציבוריות. יפעת מעלה בשיטתיות לסדר היום הציבורי פגיעות חמורות באיכות הסביבה של קרטלים ותאגידי ענק, נושאים שכלי תקשורת מסחריים ממעטים לעסוק בהם. כעיתונאית חוקרת בתאגיד השידור, "כאן 11" היא מהווה דוגמה לתקשורת נושכת, משפיעה וחסרת מורא.

אוהד חמו, חדשות 12–העיתונאי אוהד חמו הוא כתב שטחים ופרשן של חדשות 12 שמסקר את הזירה הפלסטינית במקצועיות ובאומץ. בכתבותיו הוא מנגיש לצופים את המציאות המורכבת ואת חיי היומיום של העם הפלסטיני. למרות העובדה שעבודתו העיתונאית כרוכה בסיכונים, הוא נוכח לעיתים קרובות במקומות ובמצבים שמעטים העיתונאים הישראליים המגיעים אליהם. דיווחיו מביאים על אירועים ועל תהליכים המתרחשים בשטחים מלווים בפרשנות מעמיקה ושווה לכל נפש.

פרס עיריית תל-אביב לקריקטורה ע"ש דוש (קריאל גרדוש):

חברי ועדת השופטים: גלית גאון (יו"ר), ד"ר מיקי גרדוש, דניאלה גרדוש-סנטו, אסף חנוכה ונמרוד רשף החליטו להעניק את פרס  לשנת 2021  לגיא מורד.

גיא מורדהוא קריקטוריסט בעל רגישות גבוהה ומבט אישי על מורכבותה של החברה בישראל. גיא מצליח לשקף בעבודתו את המציאות הישראלית וחיי היום יום, מנקודת מבט כנה המוצאת רגשות אנושיים גם במצבים טעונים. בקריקטורות הפוליטיות שלו הוא מצליח לתאר את מורכבותה של החברה בארץ ומצליח לספר סיפור רב שכבתי בדימוי אחד. הוא נע מבחינה סגנונית בין קריקטורה קלאסית למבט קולנועי עכשווי ומעורר הזדהות. הוא חידש והרחיב את פורמט הקריקטורה הפוליטית ובתוך כך מצליח לצקת לתוכו אמירה של ממש לאורך שנים.

עיריית תל-אביב-יפו מעניקה את הפרס לעיתונות הכתובה ולתקשורת האלקטרונית  ע"ש נחום סוקולוב כדי לעודד עיתונאים שהצטיינו בעבודתם העיתונאית והטביעו את חותמם על העיתונות הכתובה, וכן לציין תחקירים וכתבות עומק שנעשו בשנתיים שקדמו להענקת הפרס אשר התאפיינו בחשיבות ציבורית מיוחדת וביטאו מצוינות עיתונאית.

עיריית תל-אביב-יפו מעניקה את הפרס לקריקטורה ע"ש דוש (קריאל גרדוש) ליוצרים מצטיינים אשר תחום עיסוקם המרכזי הוא הקריקטורה הפוליטית והחברתית, ובכלל זה קומיקס וספרות גרפית, שעבודותיהם מתפרסמות בעיתונות, ספרות ובגופי המדיה האלקטרונית בישראל. הפרס, בסך 18,000 ₪, יוענק לכל אחד מהזוכים בטקס חגיגי שייערך ביום שלישי, 9  בנובמבר 2021, במעמד ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי ובהשתתפות השופטים, הזוכים בפרס השנה וזוכי הפרס בשנים הקודמות.

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו נשא דברים מרגשים בטקס ואמר:

"לפני שישים ושבע שנים, בטקס חלוקת פרס העיתונות העברית הראשון, פרס עיריית ת"א-יפו ע"ש סוקולוב, עמד העורך המיתולוגי של מעריב, עזריאל קרליבך והזכיר לנוכחים שבנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, היה עיתונאי. "אתה חש בטיפת הדיו האחרונה שנשתיירה בקולמוסו" אמר קרליבך על הרצל "בסוד הגדול של האמנות הזו: לתפוס את החדשה באותו רגע-דמדומים שהיא הופכת להיסטוריה". דבריו של קרליבך רלבנטיים היום יותר מתמיד.

מדינת ישראל נולדה במוחו של עיתונאי, שתפס את הרגע, שזיהה את נקודת הזמן הנכונה ומינף אותה אל על.  לא רק הרצל היה עיתונאי. גם סוקולוב, ז'בוטינסקי, ברל כצנלסון ועוד רבים מאבות הציונות התחילו את דרכם הציבורית כעיתונאים. משה שרת, ראש הממשלה השני של מדינת ישראל, זכה בפרס עיריית ת"א-יפו ע"ש סוקלוב על סדרת כתבות שכתב עם פרישתו ממשרד החוץ. כולם היו אנשי שטח, שלא מוותרים על המגע, שמחפשים את הסיפור, שמתאמצים לתפוס את הרגע. ישנם היום, כאלה הרואים עצמם כפטריוטים ישראלים, שעבורם התקשורת היא אבן נגף, מכשול מעיק. בעיניהם התקשורת תמיד "עוינת". תמיד נגדם.

העמדה הזו היא לא ציונית ולא ישראלית. הגאווה הישראלית היא דווקא בתקשורת חופשית, נושכת, מאתגרת פעם אחר פעם את הקונצנזוס הישראלי. מוציאה אותנו מאזור הנוחות שלנו. חברה חזקה היא כזאת שלא חוששת מביקורת – ואפילו ביקורת נשכנית,  חריפה. הביקורת שמגולמת לפעמים בתחקיר ארוך ולפעמים בקריקטורה קולעת אחת, מסמנת ומחדדת את הטעון שיפור, את הטעון תיקון. היא עוזרת לכולנו להיות טובים יותר.

גדעון לוי, אוהד חמו, קרינה שטוטלנד, ויפעת גליק זוכי פרס עיריית ת"א-יפו ע"ש סוקולוב וגיא מורד זוכה פרס דוש הם פטריוטים אמיתיים. הם אוהבי אדם.  הם אוהבי עמם. הם אוהבי מדינתם. הם אוהבי ארצם. הם אוהבים ושומרים על החברה הישראלית והדמוקרטיה הישראלית. בלי קשר לדעותיהם.

הם יודעים לבקר אותנו, אבל הם יודעים גם לבקר את עצמם. הם מלמדים אותנו, את כולנו, שיש לנו מה לשפר. הן ביחס ביננו לפלסטינים. הן ביחס לתרבות האלימות המינית, והן ביחס למאבק בתאונות הדרכים. הם מאמינים שלפעמים כן צריך לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ, וכדבריו האלמותיים של לואיס ברנדייס "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר".

אבל יש עוד משהו שהם מלמדים אותנו. העיתונאים המצוינים האלה – לצדו של גיא – מזכירים לנו שבניגוד למה שמנסים לספר לנו, מקצוע העיתונאות, הוא מקצוע. מקצוע קשה. מקצוע תובעני. מקצוע שדורש מסירות. חדות. העזה. לא כל ציצן הוא עיתונאי.

מכובדי, תקשורת חזקה ואיכותית צומחת כאשר הכתבים בשטח מקבלים את המשאבים, את התמיכה, הגיבוי ואת הבמה להביא את הממצאים שלהם. העיר העברית הראשונה, ראתה לעצמה זכות וחובה לייסד את פרס עיריית ת"א-יפו ע"ש סוקלוב ואת פרס דוש ולהביע הוקרה ותמיכה לכם אנשי השטח, העורכים, והמאיירים. אנחנו בעיריית תל אביב-יפו מאמינים שתקשורת איכותית היא חובה אזרחית. ותקשורת איכותית תאפשר לנו לקדם צעד אחר צעד את החברה הישראלית, ולהבטיח עתיד טוב יותר ובטוח יותר לנכדות ולנכדים שלנו. עתיד שבו הם מכירים ומכבדים את ה"אחר", כן, גם את זה הפלסטיני. עתיד שבו הם בטוחים יותר בכביש. עתיד שבו הם מרגישות ומרגישים בטוחים ומוגנים מפגיעה מינית, ולא משנה מאיזה מגדר הם, ומה נטייתם. תודה לכם הזוכים, ותודה לוועדות הפרס על הבחירה המצוינת. "