"גיבורים אולגאים" – יהי זכרם ברוך
"כן אני זוכר אותם, את כולם משחקים בסמטאות ילדותנו, רצים יחפים בחוף של השכונה מרגישים את החול הרך והחם עם כפות רגליהם, קופצים מהסלע הגדול והקטן, שוחים "בירוקת" המסוכנת באומץ של ילדים, ואחר כך צללו בין הסלעים מכוסי האצות המרהיבות.
כן אני מכיר אותם את כולם, יודע מהיכן שאבו את הערכים האלה שלקחו אותם אל היחידות הכי משמעותיות, אני יודע מאיפה ספגו הם את הערכים הציוניים מלאי אהבת ישראל, אלה ההורים האלה שהגיעו לארץ חסרי כל, נזרקו למעברות מוזנחות, עבדו בעבודות דחק משפילות לא מתגמלות וחייכו חיוך גדול רק כי ידעו שהם עכשיו נמצאים בארץ אבותינו
אלה ההורים שלא הכירו מילים גדולות של ציונות וכאלה, אבל ישמו הלכה למעשה את גאולת ישראל בהקמת משפחות נהדרות מצויירות בערכים משולבים של תורה ועבודה ואלה הילדים של כולנו שראו איך מזלזלים בהורים שלהם, בתרבות שהביאה אותם ארצה, התעלמו באומץ מהמצחקקים והגזענים והלכו עד הסוף להגשים את מורשת אבותיהם
אני כל כך גאה באותם ילדי השכונה, הייתי רוצה לראות אותנו מנציחים את אותם גיבורי התהילה, לראות את שמותיהם על הכיכרות, על שלטי הרחובות, אני רוצה לבכות עם ההורים האלה שעולמם קרס בדפיקת דלת אחת ארורה בשחר של יום בכלל לא בהיר, כן אני מכיר אותם, את כולם, את חיוך הילדות שלהם את אהבת הארץ והשכונה
והם הלכו לעולם אחר, שם הם ילמדו עלינו סנגוריה, יספרו למלאכי השרת על השכונה, על החברים שביחד חרכו את סמטאות ילדותם, אלה הילדים של כולנו שנתנו לנו לזקוף קומה ולהבין איזה גיבורי על גדלו בשכונה הקטנה שלנו הנושקת לים הכחול ממערב, הם אלה בעלי "הבלורית והתואר" אלה הילדים של השכונה הם הם "מגש הכסף" שעליהם ניתנה לנו המדינה
המילים במותם ציוו לנו את החיים מקבלים משמעות נוראית בימים הקשים האלה, ואני רוצה לצעוק מעל לכל במה אפשרית! תראו איזה ילדים גדלו בשכונת ילדותנו, תראו איזה גיבורים הביאו ההורים שלנו לעולם! ואני הקטן רק יודע, אני כל כך מעריץ את אותם חללים קדושים! יהי זכרם ברוך!
- רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"
- סיפורם של כל חללי גבעת אולגה – כאן