זה סיפורה של סמ"ר סיוון (שמחה) אסראף

סיוון בת ה-20 מאשקלון שירתה כרכזת תקשוב במוצב נחל עוז וב 7.10 הייתה זו השבת האחרונה של סיוון בצבא, למעשה היא הייתה אמורה להשתחרר כבר ביום למחרת וכל כך חיכתה לרגע הזה, להיות שוב אזרחית, להיות "חופשיה".

בשבת בבוקר כשהחלה מתקפת הטרור של חמאס וחדירת המחבלים לנחל עוז, סיוון התקשרה למשפחתה והספיקה לומר לאימא שלה: ״יש כאן חדירת מחבלים, אני אוהבת אותך אמא״ – זו הפעם האחרונה שהם שמעו את קולה, קול מפוחד. בשעה 7:30 סיוון כבר לא ענתה להם יותר .

סיוון הייתה יפהיפיה אמיתית, טובת לב, בחורה שאהבה את החיים ותמיד הייתה מאושרת. היא תמיד אהבה לעזור לכולם, הייתה סלחנית ולא שמרה טינה לעולם, אין אחד שהכיר אותה ולא אהב אותה. המשפט שליווה את סיוון לאורך כל חייה הוא: ״תלך תמיד עם האמת שלך ותתעקש על מי שאתה״, ואת המשפט הזה היא יישמה עד הסוף. אובדן ענק ולא נתפס, יהי זכרה ברוך, גיבורה. שנהיה ראויים.

• סמ"ר סיוון (שמחה) אסראף ז"ל – הי"ד
• גיבורת ישראל – יהי זכרה ברוך