"הלב האחרון שנדם" – יוסי בן ברוך מגבעת אולגה

בסוף זה אתה מול עצמך, מול הזיכרונות שלך. אלה הדברים האלה שאתה נושא איתך מובילים אותך אל מערכת הערכים הזו שספגת בבית אבא, וככה בימים של קושי ועצב אתה דולה ממך את הכוחות שספגת מהסמטאות הצרות של ימי התום

מן ימים כאלה שחלקת כריך אחד עם עוד שלושה חברים בלי בכלל למצמץ, בטבעיות של אהבת ילדות והתאור הזה מוביל אותי כמעט באופן טבעי אל אחד הדמויות הכי לא שגרתיות שגדלו בשכונה שלנו הנושקת לים במערב, זה האיש שקנה בזכות בלתי מעורערת את הכינוי הזה שדבק בו, הלב הפועם של השכונה", יוסי ברוך הרי הוא ג'וג'ו

תראו יש אנשים בשכונה שהפכו כמעט בניגוד לרצונם למותגים שכונתיים אהובים במיוחד, ג'וג'ו ילד אולגאי שהעביר את ימי ילדותו בשכונת אולגה ד'. אתם יודעים שכונה שכפתה עליך להתמודד עם מצוקות לא פשוטות

כבר מילדותו הבין ג'וג'ו שהוא יהיה חייב יהיה לדאוג לעצמו, זה לא שחלילה שההורים לא דאגו, אבל ג'וג'ו ידע שהם אלה ההורים צריכים להביא פרנסה בימים של צנע וחוסר נורא למשפחה שלימה וכבר אז מקבל ג'ו'גו החלטה אסטרטגית שהוא לעולם לא יעבוד תחת בוס

עם שחרורו מהצבא מתחיל יוסי את מסע חייו, ואכן הנדר הזה שנשבע בילדותו מוביל את יוסי להתעסק במגוון פנטסטי של נושאים, הוא פותח בשכונה חנות בשר, מבין מהר מאוד שעם האופי הנדבני שלו ומצוקת התושבים התמידית חנות בשר זה לא בדיוק רעיון טוב במיוחד, וככה מספרים החברים, שהעירו לו שאם ימשיך לתת בשר בהקפה ללקוחות הוא יפשוט את הרגל מהר מאוד, לזה יוסי ענה, "איך אני יכול שלא לתת חתיכת בשר לארוחת שישי למשפחה שאין ביכולתה לשלם?

אחר כך פתח חנות נעלים גם כאן מבין יוסי שהתחום הזה בעייתי עבורו, רק הבורא יודע איך התגלגל ג'וג'ו לתחום ההדברה, ( לדעתי גוגו' מבין שזה התחום היחיד שהוא יכול להתפרנס בלי לתת שירות בהקפה) שם גם הוא קונה לעצמו את השם – "יוסי גו'ק,

תקופה ארוכה הוא עוסק בתחום ההדברה עד שמשום מקום לוקח ג'וג'ו את אולם השמחות ברחוב הנשיא, מן מהלך כזה שמדהים את העיר כולה, אולם החתונות שידע קשיים לא פשוטים נקנה על ידי ג'וג'ו שמרגיש מיד שהוא מגיע לתחום שהוא כאילו נולד עבורו החביבות הטיבעית שלו, היכולת החברתית הנודעת בתוספת הנדיבות הטבעית שלו הופכת את המקום הבעייתי הזה להיות סיפור הצלחה

ויוסי כמו יוסי לא שוכח את המקורות מהן ספג את מערכת הערכים של חייו, הוא משמש אכסניה קבועה לכנסים רבניים מגוונים, גם הפוליטיקאים המקומיים הבינו מהר מאוד שיש להם עסק עם אדם מוזר שאפשר לנצל לצרכיהם הפוליטיים והם מקיימים את העצרות שלהם במקום הטוב הזה שהקים ג'וג'ו ממש בעצמו

כאן מצא ג'וג'ו כר נרחב ללב הגדול שלו, כך יכולת לראות משפחות רבות המגיעים אליו לאולם השמחות שהן נושאות איתן קופסאות רבות של מזון והיו כאלה שסיפרו לי שהאוכל הזה שקיבלו מיוסי היה עבורן ההבדל בין לישון רעבים בלילה לבין שובע

אבל ליושב במרומים יש דרך מוזרה להביע את תודתו על התנהלות מדהימה כזו של איש טוב אחד, ויוסי באופן די ציני לוקה בליבו, מן מחלה כזו שכאילו פוגעת במקום הכי ענק בגופו הטוב, ג'וג'ו מחזיר את נשמתו לבורא ומותיר משפחה מפורקת מצער ושכונה שלימה הלומה מיגון קודר.

תראו חייבים להבין ג'ו'גו, היה אדם חד פעמי, זה שהצליח בימים של דחק לשלב בין עסקים לנדיבות, מן תכונה כזו שהולכת ונעלמת במקומותינו, ואני רק גאה לחשוב שהוא ג'וג'ו היה גם קצת חבר שלי! יהי זכרו ברוך!

• רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"