זהו סיפורו של סמ"ר עמית מוסט ז"ל

עמית מוסט, בן 20 ממודיעין מכבים רעות, בנם של אהוד וחגית, אח של ירון ומיכל ובן זוג של אדר.

עמית היה הילד הכי חייכן ומצחיק שיש, הוא אהב מאוד מוזיקה, לקרוא, לכתוב, אהב מאוד אנשים, והיה איש של אנשים, ולפני שירותו הצבאי התנדב עם ילדים עם מוגבלויות ולאחר מכן הצטרף גם לעמותת כנפיים של קרמבו.

עמית שירת כלוחם וחובש בסיירת נחל, פלגת עורב. בשבת השחורה ה-7.10, עמית סגר שבת במוצב סופה שבעוטף עזה ועם תחילת האזעקות ולאחר שהבינו את גודל האירוע, עמית וחבריו לפלגה יצאו ללחימה כשהם נתקלים במאות מחבלים. במוצב התנהלו קרבות גבורה קשים.

עמית יצא מהמרחב המוגן מספר פעמים על מנת לטפל בפצועים שהיו בבסיס. עמית יחד עם חובש נוסף מהצוות הצליחו לטפל ולהציל 6 פצועים, אך לבסוף נפלו בניסיון לטפל בפצועים נוספים במוצב.

כמה ימים לאחר שנפל, בני המשפחה מצאו פתק בחדרו בו כתב עמית: ״אני רוצה להיות החובש הכי טוב שאני יכול, להיות אחד שרק רוצה לעזור לאנשים … אני מאמין שאני יכול להציל חיים ולמנוע מוות. נשלחנו להציל חיים וזו המטרה שלי בצה״ל".

עמית הגשים את מה שכתב, הציל חיים ונפל בעודו פועל להצלת חיים ברגעיו האחרונים. נפל בגבורה למען חבריו לנשק, למען צה"ל ולמען המדינה שאהב. יהי זכרו ברוך, גיבור ישראל. שנהיה ראויים.

• סמ"ר עמית מוסט ז"ל – הי"ד גיבור ישראל – יהי זכרו ברוך

• באדיבות –  יוסף חדאד