ג'קי אלקובי מגבעת אולגה – "ציפור דרור" שראה את החיים קצת אחרת

"וככה רק שהפציע הסתיו יכולת לראות את הפרדסים לובשים כתום, ריח התפוזים המבשילים היה מסחרר את עיננו ואת אפינו, יש משהו בטעם של התפוז הישראלי שלא דומה לשום אהבה אחרת, ואנחנו היינו הולכים ליער חדרה המוקף בפרדסים מטפסים על הגדר האומללה, יושבים מתחת לעץ תפוז אחד מוצל מרימים יד תורנית וקוטפים תפוז ועוד תפוז.

ריח התפוזים שזה אתה נקטף היה בעיננו עונג של עשירי עולם, והמיץ המתוק היה מתפוצץ לנו בתוך הפה ומכתים את בגדינו המוכתמים ממילא, ריח התפוזים ותום ילדותנו מחזיר אותי בטבעיות נהדרת אל אחד הדמויות הכי צבעוניות שגדלו בשכונה, ג'קי אלקובי

ג'קי, היה בעיננו כל מה שאנחנו לא, מן ציפור מלאה צבעים של אדום וצהוב, ציפור דרור שראה את החיים קצת אחרת, ג'קי סירב בתוקף ללכת בתלם, והוא ג'קי לקח את עצמו אל מעבר לשכונה הקטנה שלנו, מרחבי אילת וסיני פתחו בפניו את החופש הזה שכל כך היה זקוק לו, ג'קי ויתר במודע על רדיפת הממון והשררה

כל דבר שרק הריח לג'קי מהליכה בתלם גרם לו לברוח ולהמשיך לחפש את החוויה הבאה, ורק מידי פעם הוא ג'קי היה מבליח בביקור מהיר בשכונת ילדותו, לבוש בבגדים שלא כל כך הכרנו, שערו הארוך ויופיו הרב היו מסובבים אחריו הרבה עיניים סקרניות

אבל בשכונה לא שפטו את ג'קי, גם בשכונה הקטנה שלנו הבינו כולם שג'קי הוא עוף מיוחד ונדיר, מן אחד כזה שמגשים את החלומות הכמוסים של כל אחד מאיתנו, מן חלומות כאלה שאף פעם לא היה אומץ לאף אחד לבצע, גם שבגר מאוד לא הסכים

ג'קי לשנות את אורח חייו ג'קי המשיך במסעותיו בארץ ובעולם שהוא מפיץ אור של תקוה ואהבת חינם, למרות סגנון חייו האחר היה בג'קי את החיבור הזה למשפחה, וכך הפך ג'קי להיות הדוד המגניב הזה שמרתק את הדודנים בסיפורים על מסעותיו המרתקים

אני באמת לא יודע מה היה חשוב כל כך לבורא עולם לקחת את ג'קי שלנו כל כך מוקדם, הרי הוא ג'קי אף פעם לא עשה דבר שמצדיק את הליכתו המוקדמת כל כך, אני רק יודע שהעולם נהיה הרבה פחות שמח עם לכתו של איש כל כך מיוחד!

לי בכלל אין ספק שג'קי שם למעלה מסרב להגיע לגן עדן, זה המקום הזה יהיה משעמם מידי עבורו, וכך באופן חריג מאפשר לו הקדוש ברוך הוא להיות נפש חופשיה שמסתובבת ככה בין העולמות ומפיצה אור של טוב מוחלט! יהי זכרו ברוך!

• רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"