משה חלפון – "הזאב האחרון"
לא יודע מה איתכם אבל אני כל כך אוהב את החורף, יש משהו בגשם המטפטף המכה על החלונות, על האדמה הצמאה למים שעושה אותי מאושר לרגע, וככה אני תופס עצמי יושב ככה סתם בערב די סתמי בתוך הרכב החמים שלי
אני מביט על המים השוצפים החולפים ממש מתחתיי ומנקים את סמטאות השכונה הקטנה שלנו מאבק הקיץ הנורא' פוליקר אהובי ברקע, משסע את נימי ליבי בקולו הסדוק, וככה ממש ממול אני מזהה את חנות הירקות האלמותית של משה חלפון "זאב"
תראו יש דמויות שבאמת לא משנה מה היה מקצועם ומה הם באמת עשו בחיים, עצם קיומם היה אhרוע מרנין לכשעצמו, היה משהו מהפנט ומלא הדר בחנות הירקות של "משה זאב", אולי זה משהו בריח המיוחד שהתפשט בחנות, ואולי זה עצם נוכחותו של האיש עצמו
ואנחנו ילדים לא פשוטים, מחפשים כל הזדמנות להרוויח כמה לירות לקנות פלפל אצל מנחם, ואולי משהו נוסף שיספיק לכרטיס לקולנוע גל" וקניית עוגת משקפיים בקיוסק המקומי, וכך היינו הולכים אל מאחורי חנות הירקות של משה זאב", סוחבים מאחור ארגזים עושים סיבוב קטן ומוכרים את הארגז "למשה זאב עצמו, מן רשעות שובבים של ילדים שלא חשבו עד הסוף על המעשים שלהם
ואני לימים חשדתי שמשה זאב ידע על מעשה הקונדס הקרימינאלי שלנו, הוא ידע וזו הייתה דרכו הצנועה לתת לנו כמה מעות של חמלה, בשכונה ידעו שהחנות של משה זאב הפכה עם השנים להיות בית תמחוי קטן לא פעם יכולת לראות את קשישי השכונה מגיעים אל חנות הירקות ומקבלים מבחר ירקות ופירות לשבת הקרבה
"משה זאב" עלה ממרוקו כמו רבים וטובים לפניו, הוא מקים את ביתו בשכונה הקטנה והופך להיות אחד הדמויות הכי אהובות, הצניעות המופלגת שלו. החיוך הזה שבו קיבל כל אדם הביאו את תושבי השכונה לכבד את האיש היקר הזה
בעיניי "משה זאב" הוא הדוגמא האולטימטיבית לאוהב ישראל אמיתי וציוני, מן אחד כזה שהגיע לארץ בתמימות משיחית, מן איש מלא אמונה שהבין את החשיבות בהקמת משפחה גדולה לחיזוק בניינה של הארץ המובטחת
משה זאב הביא את החנות הקטנה שלו להיות חלק בבניית שכונתנו הקטנה והצנועה, אהבתו לאנשי השכונה צבעה את סמטאות השכונה בצבעים של אהבת האדם באשר הוא, שהלך עוד ניסו ילדיו להמשיך בדרכו (אני חושב שדוכן קטן בשוק חדרה עדין מנוהל על ידי אחת הבנות) אבל יסלחו לי צאצאיו, משה זאב היה אחד!!!!! לא נראה לי שהיה אפשר לשכפל עוד אחד כזה, ואני כל כך אהבתי את האיש הצנוע הזה! יהי זכרו ברוך!
- רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"