נחשפת לראשונה טיוטת מסמך היסטורי נדיר: לציון יום בן-גוריון

לציון יום בן-גוריון: נחשפת תגלית ארכיון יוצאת דופן – טיוטת נאום בכתב ידו של דוד בן-גוריון ז"ל משנת 1946, עת לקח על עצמו את תיק הביטחון, החושפת תמרור אזהרה באשר לחשיבות השמירה על ביטחונם של מתיישבי הנגב

המכון למורשת בן-גוריון חושף היום לראשונה לציבור מארכיון בן-גוריון שבנגב טיוטת מסמך היסטורי נדיר ויוצא דופן, טיוטה בכתב ידו של דוד בן-גוריון מתוך נאומו בוועדה הפוליטית בקונגרס הציוני ה-22 בבאזל, בשנת 1946, עת לקח על עצמו את תיק הביטחון. הנאום, שהיווה אבן דרך חשובה בהיסטוריה הציונית, נוגע בהיבטים ביטחוניים קריטיים ומתאר את הדאגה העמוקה של בן-גוריון כלפי ביטחונם של המתיישבים בנגב.

במסמך כותב בן-גוריון: "הוכחנו שאפשר להקים יישובים פורחים, אולם יחד עם ההנאה הציונית שהנחילו לנו תריסר היישובים האלה נתמלא לבנו חרדה עמוקה – כי נעשינו אחראים לחיי הנערים והנערות שנתיישבו במדבר זה. למדבר זה שלחנו מאות אחדות של בחורינו ובחורותינו היקרים ביותר – והפקרנו למעשה את חייהם. אם יקרה חלילה אסון – יהיה קשה יותר מאשר בכל מקום אחר בארץ – להגיש להם עזרה. אלה שהלכו לנגב יודעים הסכנה ואינם נפחדים, אבל אנחנו חייבים לפחד, לנו אסור לשקוט, ועלינו האחריות על ביטחונם. וראשית כל עלינו להקים מרכז יהודי, מרכז של כוח יהודי בנגב. ולא בשמים היא…עלינו לתת לנקודות אמצעי ביטחון…כשאי אפשר יהיה להביא עזרה מתל אביב, יהיה להם הכוח להגן על נקודותינו." (מתוך הקונגרס הציוני הכ"ב, באזל, דצמבר 1946, מחזיק תיק הביטחון).

איתן דוניץ, מנכ"ל המכון למורשת בן-גוריון מסר "בנאום מדצמבר 1946, עת לקח על עצמו בן-גוריון לראשונה את תיק הביטחון, כחודשיים לאחר שעלו  11 הנקודות בנגב לקרקע, בוחר בן-גוריון להתמקד במתיישבים בנגב ובחשיבות השמירה על ביטחונם, על ביטחוננו. בזמנים בהם אנו מתמודדים עם אתגרים ביטחוניים קשים ובמיוחד בשאלת החזרת החטופים דברי בן-גוריון מדברים אלינו יותר מתמיד. מסמך נדיר זה, שנכתב לפני כמעט 80 שנה, נשמע כאילו הוא נכתב היום. בן-גוריון, שהיה מודע היטב לאתגרים הביטחוניים, הציג גישה יסודית בהבנת האחריות של התנועה הציונית כלפי ביטחונם של המתיישבים. דבריו נוגעים כיום לא רק לנושאים של הגנה על ההתיישבות, אלא גם לערכים של שמירה על החיים ועל האמנה שבין המדינה לאזרחיה.. הנאום מבטא את מחויבות עמוקה לשמירה על חיי אדם, אשר עומדים בבסיס כל מדיניות ביטחונית."

לראשונה, נחשפת טיוטת  נאום חשוב מההיסטוריה הציונית – טיוטה בכתב ידו של דוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל הראשון, שנאמרה בקונגרס הציוני ה-22 בבאזל בשנת 1946. הנאום, שנמצא בארכיון בן-גוריון שבנגב, מקבל משמעות מצמררת לאחר ה-7 באוקטובר, ולא היה ידוע עד כה לציבור הרחב  אך עתה הוא זוכה לחשיפה מחודשת.

בנאום, מדגיש בן-גוריון את הצורך רך להקים "מרכז יהודי, מרכז של כוח יהודי בנגב," על מנת להבטיח את ביטחון המתיישבים, במיוחד כאשר עזרה ממרכז הארץ לא תמיד תהיה זמינה. הדברים של בן-גוריון, ששיתף את דאגתו לביטחונם של תושבי הנגב, מדברים ישירות לרוח התקופה היום בישראל, במציאות הביטחונית המורכבת שבה המדינה נדרשת להבטיח את ביטחונם של תושביה תוך שמירה על יכולת תגובה מהירה ויעילה.

המסמך, שטיוטה בכתב ידו של בן-גוריון נחשפת בו לראשונה, מציין תחילתו של תהליך קריטי –הקמתו של תיק ביטחון בסוכנות היהודית ואזי במדינה שבדרך וקבלת האחריות של בן-גוריון על תיק זה הציטוטים מהנאום מעידים על ראיית עולם רחבה ומעמיקה, שמכוונת לא רק להתמודדות עם האתגרים של אותה תקופה, אלא גם מציעה עקרונות שנשארו חיוניים גם בעידן הנוכחי.

יום בן-גוריון החל היום הוא יום ממלכתי, ו' בכסלו – יום פטירתו של דוד בן-גוריון. הטקס הממלכתי מתקיים באחוזת הקבר של דוד ופולה בן-גוריון במדרשת בן-גוריון. בחוק בן-גוריון שנחקק על ידי הכנסת בשנת 1976, ה'תשל"ו, נכתב: "ו' בכסלו, יום פטירתו של דוד בן-גוריון, יהיה יום זיכרון ממלכתי, יום זה יצוין במוסדות המדינה, במחנות צה"ל ובבתי הספר". מטרת החוק לזכרו ולפועלו של דוד בן-גוריון ולהנחלת מורשתו לדורות.

בן־גוריון ראה בנגב "את עריסת אומתנו, אזור התורפה המסוכן של המדינה ותוחלתה הגדולה"  (מתוך משמעות הנגב, שדה בוקר, 1955). לא בכדי הוא עלה לנגב וקבע שם את מרכז חייו, לא בכדי הוא קבע את מקום קבורתו בו, לא בכדי הוא קבע "שבנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו". המבחן הזה מהדהד מאז ה-7 באוקטובר 2023 חזור והדהד.

המכון למורשת בן-גוריון הוקם מתוקף חוק דוד בן-גוריון (1976). המכון הינו גוף חינוכי היסטורי שמרכזו במדרשת בן-גוריון שבנגב ולו שלוחות בירושלים ובקריית ביאליק. במרחב בן-גוריון בנגב ניתן לבקר במספר מוקדים עיקריים: צריף בן -גוריון, טיילת בן-גוריון (המחברת בין הצריף לקבר), הארכיון למורשת בן-גוריון, מייצג "משפט העם" ואחוזת הקבר של דוד ופולה בן-גוריון. בקיבוץ שדה בוקר נמצא מתחם מוזיאלי חינוכי היסטורי, שמרכזו צריף המגורים של דוד ופולה בן-גוריון וסביבו מרכז הדרכה מתקדם עם תערוכות מתחדשות. במדרשת בן-גוריון נמצא מרכז המבקרים של הארכיון למורשת בן-גוריון, בו ניתן לגלות מסמכים מכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל והציונות. לצד אחוזת הקבר נמצא המיצג האינטראקטיבי: "משפט העם", בו המשתתפים לוקחים חלק בקבלת הכרעות שעיצבו את מדינת ישראל.

המכון למורשת בן-גוריון בוחן את מורשתו של דוד בן-גוריון מייסדה וראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל, וכיצד היא רלוונטית לחברה הישראלית היום. תחומי הליבה של המכון הם ממלכתיות, מנהיגות ברוח דוד בן-גוריון, חברת מופת, חלוציות ונגב.  הפעילויות מתקיימות בכל רחבי הארץ עם קהלים מגוונים: צוותי הוראה, תלמידים, כוחות הביטחון, קהל רחב וקבוצות מחו"ל. פעילות המכון מבוססת על מתודות התנסותיות מגוונות המעוררות חשיבה ושיח, ומחברות בין סוגיות משמעותיות בהיסטוריה של עם ישראל, החברה הישראלית ומדינת ישראל לבין עולמם האישי והמקצועי של המשתתפות והמשתתפים בפעילות.

הפעילויות החינוכיות שמציע המכון מבוססות על העמקה בסוגיות חשובות בתולדות עם ישראל, המדינה והחברה הישראלית, ומעודדות לקום ולעשות מעשה.