על אמא אחת! בעקבות אסון ה 07/10/2023

"והיא רואה אותם, ממש בדלת ביתה, והיא יודעת! הם המבשרים הנוראים, מסדרת שערה, והם מביטים בה, משפילים מבט, תראי הם אומרים, אני יודעת אין צורך להוסיף, ואחר כך הם הלכו, ממש בשקט, כאילו לא היו, והאיש הזה שלה, זה החזק כל כך, מרוסק עד אפר, והיא נגשת אליו מחזיקה לו יד כל כך חזקה"

ודמעותיו שלו מתערבבות עם שלה וכך הם שניהם הופכים באחת לכאב אחד שלם, והיא נגשת בצעד נורא אל מטבח ביתה הקטן, אומרת, נבשל משהו לאוריה, זה בנה שהלך, הוא מביט בה זה האיש שלה, משתהה בוכה את חייו לאחור, תבשלי הוא אומר, תבשלי, זה המאכל שאוריה הכי אהב"

• רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"