עליזה גבאי – הצדקת מגבעת אולגה שגידלה משפחה גדולה לתפארת

אוקטובר 73 מלחמת יום הכיפורים בעיצומה, קבוצת חיילים בגזרה הדרומית מאבדים את הקשר עם פלוגת האם, והם מוגדרים כנעדרים, בתוכם חביב בן השכונה.

הידיעה מגיעה לבית הקטן וקולות שבר נוראיות בוקעות מהבית, אולגה כולה כמרקחה, וכדרכן של שמועות, חביב כבר נחשב כחלל מלחמה, עוד נחזור לאירוע הזה.

ימים של בלבול גדול, חיסונים כן או לא, האם המשק יפתח כולו או חלקו? באמת מן ערפל מוזר שמזכיר הכי את הימים הנוראים של המלחמה הנוראית ההיא, יש משהו בכל ערפל שמכניס את האדם הסביר למן כאוס עם עצמו.

מסתבר שאדם יכול לספוג כמעט הכל רק אם ידע פרטים הכי מדויקים על האירוע החשוב לו, ואני נזכר ממש לא במקרה בעליזה גבאי, האישה המיוחדת הזו בת השכונה, גידלה תשעה ילדים, מן אמא שנשאה על גבה את עול המשפחה, חינכה את ילדיה לאהבת אדם, לנתינה, ועכשיו תנסו לדמיין מהי המשמעות של גידול תשעה ילדים?

לחשוב על היללות של הזוגות החדשים, אלה שיש להם ילד וחצי והן צווחות שהן מתמוטטות, שהן באפיסת כוחות, ועליזה גבאי מגדלת תשעה ילדים, הופכת אותם לגאוות השכונה.

ילדים מוצלחים, שומרי חוק ומוסר, אלה שהם באמת מלח הארץ, ועליזה מגדלת את ילדיה בימים של צנע, בימים של אין, והיא בחוכמתה מצליחה לכלל את הבית ביחד עם האב, שומרת על המוסר שלהם ומביאה אותם להיות אזרחים הכי ראויים שאפשר.

יש באשה המופלאה הזאת מין שקט, מין רוגע שנותן לכל סביבתה להבין שהכל יהיה בסדר, לכן שהיא מקבלת את הבשורה המרה על היעדרותו של חביב

היא מתחילה להתפלל, היא זועקת זעקה של אם! ושם למעלה שמע אותה מי ששמע, ואני מאמין באמת שהבורא שבמרומים מחליט לעשות חסד עם האישה הטובה הזאת והוא מחלץ את בנה אהובה מהתופת.

ועכשיו עליזה אהובתנו הלכה לעולמה, והיא מותירה משפחה כל כך כואבת! גם השנה שחלפה לא מנחמת בכלל, הכאב הוא אותו כאב, והגעגוע לאם המיוחדת הזו לא מרפה.

ואנחנו כל כך יודעים שהיא עליזה נמצאת הכי קרובה לכיסאו של היושב במרומים, הוא רוצה אותה קרובה אליו, הוא נהנה מתום אהבתה, ומשם למעלה היא משגיחה על משפחתה היפה, וכל כך גאה!!!!!!

• רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"