כָּל יִשְׂרָאֵל אַחִים / הרב בן ציון נורדמן

השנה, ערב פסח חל בשבת…יש לנו הזדמנות נוספת להתעמק בלקחי העבר. דרשת שבת הגדול הוקדמה בשבוע, ואני כבר מתארגן עם נקודות חשובות לדבר עליהן, חוץ מההלכות המיוחדות לשנה זו:

הקדמת בדיקת חמץ ליום חמישי בערב, שריפת חמץ בערב שבת, השארת חמץ בכמות מדויקת לצורך שבת בלבד, אופן עריכת סעודה שלישית בשבת ערב פסח, למנהגי העדות השונות ועוד.

בפסח אנו שמחים ומודים על ניסי יציאת מצרים. אך מדוע בכלל היינו צריכים לרדת למצרים? מדוע היינו צריכים לעבור את תקופת העבדות הקשה הזו כדי לשמוח ביציאה ממנה לחירות? האם אין זה דומה לכניסה לחדר סגור וחשוך כדי לשמוח ביציאה ממנו?

התשובה טמונה בעומק ההיסטוריה. ירדנו בכוונה תחילה למצרים. המדרש מציין: "בשעה שהיו ישראל במצרים, היו כולם באגודה אחת". וכך, על אף היותה תקופה של סבל ועבדות, היא שימשה לעם ישראל כור היתוך!

דווקא הניסיונות והקשיים במקום הנמוך ביותר בעולם, יצרו את האחדות בין השבטים. חוויית העבדות המשותפת לימדה אותנו להיות עם אחד, מאוחד. כך למדנו להתגבר על אתגרים ולצאת לחירות.

לפני הירידה למצרים היו מעמדות בין האחים – השבטים – ואולי אף זלזול בבני השפחות ומריבות בין האחים, עד לשיא במקרה המצער של מכירת יוסף. כך לא בונים עם! עם ישראל זקוק להכנה ולזיכוך הזה בהיותם "אחים לצרה", בחוויה משותפת של שפל מוחלט, כדי שיוכל העם להתאחד ולצאת יחד ממצרים, בתחושה ובהכרה עמוקה כי "כל ישראל אחים".

נכון להיום, אנו רואים סביבנו חברה שסועה ומפולגת. מחלוקות ושנאת חינם מרעילות את האווירה, ומאיימות לפורר את הלכידות החברתית שלנו. האם אנו זקוקים שוב, חלילה, לרדת לתהום כדי להתאחד? האם לא עדיף לנו ללמוד מלקחי העבר, ולבחור באחדות מתוך בחירה חופשית?

יצאנו ממצרים על מנת לקבל את התורה במעמד הר סיני: "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה". בספרים הקדושים מובא כי לכל יהודי, בכל מצב שיהיה, יש חלק בתורה – אות בתורה. ראשי התיבות "ישראל" – "יש שישים ריבוא אותיות לתורה" כמניין בני ישראל.

בדיוק כשם שספר תורה כשר רק כאשר הוא מורכב מכל האותיות, וחסרונה של אות אחת – אפילו אות יו"ד קטנה – יפסול את הספר, כך כל יהודי הוא חלק עיקרי ובלתי נפרד מהאומה כולה.

בלא שכולנו יחד, אין זכות קיום לעם ישראל – אין שום יהודי שאפשר "לוותר" עליו. אנו מחויבים לחברה שבה כל אחד מרגיש שייך ומוערך. כולם חלק שווה בשווה.

הפסוק "יחד שבטי ישראל" אינו סיסמה, אלא ציון דרך! קריאה לפעולה. עלינו לזכור שכל אחד מאיתנו הוא חלק בלתי נפרד מהמכלול השלם, ורק בשיתוף פעולה נוכל להבטיח את עתידנו. עלינו להתעלות מעל כל מחלוקת ושנאת חינם, ולמצוא את המאחד בינינו.

כשחג הפסח קרב ובא, נפעל ונשתדל לאחדות ישראל, נפנים את לקחי העבר, ניישם אותם בהווה, למען עתיד טוב יותר לכולנו!

• בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִים לְהִגָּאֵל!
• בשַׁבָּת פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא
• הַדְלָקַת נֵרוֹת: 18:33 – צֵאת הַשַּׁבָּת 19:39
• שַׁבָּת מְבֹרֶכֶת וּשְׁקֵטָה לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל ✡️
• וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּון בְּרִנָּה 
• יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל  הרב בן ציון נורדמן