אברהם דדוש מגבעת אולגה – הוא אבלם המיוחד והאהוב ! האוהד הכי שרוף
בוא רגע רפי הוא אומר ומחייך חיוך ענק, אני רוצה לספר לך סיפור, אתה יודע רפי שאני אוהד שרוף של בית"ר ירושלים, מאז שאני זוכר את עצמי, אבל כסף להגיע לירושלים לא היה, ועכשיו תחשוב שהמשחקים היו מתקיימים רק בשבת, לי היה ברור שאני חייב לנסוע לכל משחק ולא משנה בכלל מה הקשיים שבדרך.
"הייתי נוסע למשחק כבר ביום שישי, בדרך כלל עם עוד אוהד אחד או שתיים, מגיעים לירושלים אחר הצהרים, כמובן בטרמפים, ועכשיו צריך להעביר לילה קר בחוץ, ואז עלה לי רעיון, וחיוך ממזרי מתפשט על פניו, הייתי הולך לבית חולים, אומר "וואלה לא מרגיש טוב". מתאשפז במקום חם, מקבל ארוחה חמה, ישן שנת לילה רצופה ונהדרת, בבוקר מקלחת חמה וכך אני הייתי יוצא למשחק מסודר על מלא!"
טוב תגידו לי אתם! אם זה לא אקזיט אז באמת אנני יודע אקזיט מה הוא! עוד נחזור לאברהם דדוש!
ערב פסח האביב כבר כאן, ואנחנו ילדים בשכונה, כל כך אהבנו את קדם ימי הפסח, השכונה כמרקחה, ולי בכלל יש תאוריה שכל מצוקת המים בארץ התחילה מהשכונה הקטנה שלנו, כמות המים הבלתי אפשרית ששפכו האימהות שלנו על הבית הקטן הוא מהדברים האלה שהופכים אירוע לאגדה אורבנית
כאילו היתה מן תחרות בין האימהות, מי ששופכת יותר מים מקבלת איזה מדליית ניקיון מיוחדת, ולנו כל כך לא היה אכפת! היינו מתרוצצים בין הסמטאות חצי ערומים ויחפים שותים כל רגע של ילדות מלאת תום! וזה כמובן מחזיר אותי לאברהם דדוש! אברהם אחד הדמויות הכי צבעוניות בשכונה, זה שנולד עם ליקוי מסוים עושה את דרכו בחיים הלא פשוטה.
ממילא, והוא אברהם מבין שהוא חייב למצוא לעצמו איזה ייחודיות זו שתוביל אותו למרכז החיים השכונתיים, אברהם בחושים המיוחדים שלו מצליח לחדור עמוק לתוך הלבבות של התושבים, יש באברהם את התום הזה שממיס אותך כמעט במיידי, הערצתו לקבוצת הפועל אולגה הופכת את אברהם למותג אולגאי ויותר מכך מותג אזורי!
אברהם המכונה הקמע של הקבוצה מתרוצץ כאחוז אמוק בכל משחק! מסתובב חסר מנוח, כולו מלא אהבה בליתי תלויה בדבר, מן אהבה טהורה מלאה הערצה עיוורת לשחקני השכונה האהובים שלו!
אברהם נוסע לכל משחק חוץ, לעיתים מגיע למשחקים טעונים במיוחד, כאלה שפוטנציאל הסיכון בו מוחשי במיוחד, והוא אברהם לא רואה ממטר, שואג את נשמתו לטובת הקבוצה הנערצת שלו, מתעלם בגבורה מקולות הגיחוך וכל כולו נמצא בתוך הנשמה של קבוצת הפועל המקומית.
ועכשיו אני רוצה שתחשבו לרגע על ילד אחד שנולד עם בעיות לא פשוטות, מתמודד עם לגלוג יום יומי, והוא מביט על החיים ממש בלבן של העיניים, מפלס דרך בלתי אפשרית למנייסטרים החברתי, ואברהם באמפתיה הבסיסית שלו הופך להיות כל כך אהוב, כל כך מחובק, מן כזה שמקבל כבוד של לוחמים, ואלה שמרימים גבה, מנסים להבין איפה למה לוחם?
אז רבותי, לוחם אינו רק זה שנלחם בשדה הקרב, לוחם זה אחד כמו אברהם שמגלה אומץ בלתי רגיל להתמודד עם בעיות מולדות לא פשוטות, אברהם בשבילי הוא מלך השורדים, זה שמביט על על החיים ויודע שהוא חייב להיות הכי מיוחד כדי לעבור עוד יום בשלום, והוא אברהם עושה את זה בכל כך הרבה חן בכל כך הרבה אהבה שגורמת לאנשים לחייך חיוך מלא אמפטיה!
אברהם הוא אולגאי לא פחות מהמוצלחים שבבוגרינו, עומד בשבילי בשורה אחת עם גדולי המצליחנים האולגאים, הוא אברהם מהווה עבורי השראה של החיים, אחד שהצליח לנצח את הסטטיסטיקה, להוכיח שנפש האדם גדולה מכל סטיגמה! אברהם דדוש! אחלה אולגאי שיש!
- רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"