"דר' מקס" – המזריק של גבעת אולגה

חמישי בערב, מרכז המסחרי של פעם, שקט מוזר, מן תחושה כזאת של סוף עונה, קופסת פח אחת ריקה מתרוצצת ברוח משמיעה קולות צורמים במיוחד, חנויות ריקות למחצה, שילוט עצוב על החנויות שהיו פעם מבוקשים במיוחד, ואתה מבין שמה שהיה פשוט נעלם.

ואני תופס לי פינה נשכחת, יושב על ספסל מיותם ודמעה אחת תופסת נפח אצלי בלחי, יכול להיות שכל העניין הזה של השכונה היה סתם חלום?

שהרי אם לא כך לאיפה נעלמו כולם? איפה מנחם מהפאלפל? זה שהמציא את הפלאפל מחדש, שהיה דוחס כדורים זהובים חמים לתוך פיתה ענקית, כן, כדי שהיה במקום ארוחת ערב, איפה יצחק מהמכולת? להיכנס לתוך מכולת הפלאים הזו ולהריח שוב את ילדותי שפגה, איפה "מגרם", זה שהיית קונה אצלו הכל. איפה רפאל חזן שנעלם לתוך האין כלום, בעצם איפה ילדותנו שנעלמה?

ואני ממשיך רגלי לכיוון היציאה בואך קופת חולים ונזכר דוקא ב "מקס", מקס המזריק קראנו לו, תראו מקס היה האח המיתולוגי של השכונה, מן איש קטן גדול כזה שעשה את עבודת הרפואה לאומנות, כילד לקבל זריקה זה אולי הסיוט האולטימטיבי, אבל לנו היה את מקס.

מקס הפך את ההזרקה לדבר פשוט מהיר והכי לא כואב, היום שאני חושב, מקס היה הכי קרוב לנחש, הוא היה מחזיק את המזרק המבהיל ומכיש אותך במהירות הכשת נחש שאפילו לא הרגשת את תחילת התהליך ובוודאי את סופו, ואז היה מחייך לך את אחד החיוכים הממזריים שלו, מתבונן בך ארוכות כולו גאוות מנצחים.

תחשבו על מקס ותקבלו סוג של גיבור מקומי, האיש הזה שעבר את השואה הנוראית, הגיע לשכונה שהוא כבר אח מוסמך, שם מאחור את כל הזוועות שעבר והקים משפחה לתפארת, מקס יכול היה להמשיך הלאה, לעבור לאן שכל המשפחות המבוססות עברו, אבל לא! מקס הגדול אהב את תושבי השכונה! אהב את הפשטות שלהם, את חוסר הפוזה שבהתנהלות שלהם, וזה לדעתי הכי התאים לאופי הצנוע שלו.

אני זוכר אותו, את מקס מגיע למשחקי הפועל אולגה כולו נרגש, מתערבב עם המוני האוהדים המטורפים מאהבה, שם הוא מקס מצא את החברים האמיתיים שלו את פשטות החיים שאותם תמיד חיפש, לא סתם קראו לו רבים "דוקטור מקס" וכן הם לא טעו הרבה, מקס היה הדוקטור של הזריקות.

והוא במיומנות המיוחדת שלו יכול היה לתת כמה שעורים לכמה רופאים נחשבים, מקס הוא אולגאי בדם! מן אחד כזה שהיה איתנו בזמנים שרבים וטובים ברחו, אנחנו הכי הערצנו את מקס! עזבו הערצנו, אנחנו אהבנו את דוקטור מקס!!!!! יהיה זכרו ברוך."

• רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"