אליהו ללו גבאי – אגדת הכדורגל מגבעת אולגה
אני חושב שהיתי בגיל שש או שבע שראיתי אותו בפעם הראשונה, לובש את החולצה ועליה הסמל של הפועל המקומית, מישהו אמר, זה ללו גבאי מאולגה! ואני בכלל לא ידעתי שאפשר להגיע להיות שחקן בהפועל חדרה שאתה מהשכונה. אבל עוד נחזור ל – ללו גבאי.
חשבתי על הילדים האלה שהיינו, באמת אתה מנסה להבין את כוח ההישרדות הזה של ילדים בשכונה באמת לא פשוטה, מה היה בילד הזה שגדל בסמטאות להיות חזק מנטלית? ואני חושב שזה אלה האנשים שעטפו אותנו, אלה שבאמת מצאו זמן לתת לנו כוח בימים שמה שעניין אותך זה להצליח להביא עוד שקל נוסף לבית עמוס הילדים שמחכה לך
ואני כל פעם נפעם מגדלות הנפש הזו של אלה הגדולים מהחיים, כך או כך אני חוזר אל "אליהו (ללו) גבאי", אבל אנחנו בכלל לא הכרנו את שמו האמיתי, בשבילנו הוא היה ללו, עכשיו תחשבו על ילד חולם אחד שגדל בשכונה, עולה לארץ בגיל חמש, עובר את מצוקת העלייה הלא פשוטה, מצטופף הוא ועוד אחד עשרה ילדים בבית קטן, ובתוך הבית הקטן והחם הזה סופג את הערכים האלה שבונים אותו להיות חזק באופן מיוחד
עוד כילד מתגלה כשרונו המיוחד בכדורגל (דבר שהתברר כתורשתי) מאמנים ועסקנים מבקשים שיגיע אליהם, באופן טיבעי הוא מגיע לקבוצת הפועל אולגה, מהר מאוד ללו הופך להיות הכוכב של הקבוצה, בחדרה העיר מזהים את הכישרון השכונתי וללו עושה את הבלתי אפשרי ועובר לקבוצת הפועל חדרה
צריך להבין אנחנו מדברים על זמנים שבחדרה הלבנה לא ששו לקבל שחקנים שהם לא בצבע הנכון, ללו מנפץ כל תקרת זכוכית בעיר הלבנה, בכוח האישיות הכריזמטית שלו, במנהיגות הטיבעית שלו הוא מבסס את מעמדו כעמוד התווך של הקבוצה העירונית, ללו הופך לקפטן הקבוצה ותחת הנהגתו המיוחדת הוא מוביל את הקבוצה לעלייה לליגה הבכירה
אני בכלל לא בטוח שאנחנו מבינים את גודל ההישג של ללו", ועכשיו תחשבו שגם בהיותו שחקן מוביל הוא עדין צריך לכלכל משפחה (זה בימים שאי אפשר היה להתפרנס מהמקצוע הזה) והוא האיש החרוץ הזה עובד במפעלי נייר חדרה, וכן גם שם הוא משאיר חותם שהופך להיות לעובד מצטיין ארצי וזוכה לתעודת מנשיא המדינה".
והחיים כמו החיים מאתגרים אותו, ללו עובר טרגדיה נוראית שהוא מאבד את בנו האמצעי מיכאל, כן זה ללו שעבר קשיים לא פשוטים בחייו ויכול להם נשבר לרסיסים, אבל האופי הווינרי שלו מנצח שוב, ללו מבין שיש משפחה שסומכת עליו, עושה את הבחירה הנכונה להמשיך להיות הסלע הזה שמחזיק את הבית המרוסק
תראו רבותי, ללו הוא דוגמא כל כך מצוינת לרוח הזו של ילד שמגשים חלומות בלתי אפשריים לכאורה, זה שהסתכל לפחד בעיניים ולא מצמץ, ללו הוכיח לילדים בשכונה שהכל אפשרי! הראה להם שהדרך להצלחה מחייבת אותך ללכת עם האמת שלך עד הסוף, זה הילד מהשכונה הביא גאווה לשכונה שלמה שראתה בללו דמות של אמת ומוסר אבסולוטי!
אנחנו בשכונה לא שכחנו, בימים של קושי אני ורבים כמוני מסתכלים למעלה למרום ורואים את דמותך המלאכית, וכן גם אנו מסרבים להבין למה היה כל כך דחוף לקחת אותך מהר כל כך, אליהו (ללו) גבאי" בן, בעל, אב, סב, ספורטאי והכי אדם שרק אפשר! יהי זכרו ברוך".
- רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"