פרג'י טוביאנה מגבעת אולגה – מנהיג עובדים ענק, והכי אדם שאפשר
ואני עדין רואה עצמי ילד כל כך קטן, מתבונן על האבות האלה שלנו יוצאים עם שחר טרוטי עיניים לעבודה וחוזרים עם שקיעתה של השמש, פניהם חרושי הקמטים מושפלים וחסרי תקוה, והם עושים דרכם אל הבית הקטן שהיה להם לסימפוניית חייהם.
ואלה האבות האלה שוויתרו על חלומות הנעורים שלהם שנמעכו על ידי המציאות האיומה והפרנסה הדחוקה וגם על ידי הממסד האכזרי והעושק, ואין מתאים מכך להתחיל לספר על אחד הדמויות הלוחמניות שידעה השכונה הקטנה שלנו, פרג'י טוביאנה.
פרדי טוביאנה – זה שעלה לארץ מטוניס, מגיע למעברת אגרובנק, כבר שם מתגלה פרג' כמנהיג אותנטי מלא יכולות, הוא מתחיל לעבוד בשדות של פרנק, שם הוא מייצג את העובדים הנאנקים תחת העבודה הקשה שלא מתגמלת ולו ולו במעט, בכריזמה הטבעית שלו הוא מצליח במעט לשפר את תנאי עבודתם ושכרם וגם גולדה מאיר שמבקרת בשכונה כשרת העבודה נחשפת ליכולות האלה והיא מבטיחה לפרג'י שאת הבית הראשון שיבנה בשכונה הוא יקבל, ואכן כך היה.
פרג'י מתקבל לעבוד במפעלי נייר, שם הוא הופך כמעט מנהל עבודה, עובדי המפעל מבינים שמנהיג הגיע, הם בוחרים אותו להיות יושב ראש ועד העובדים, עד היום פרג'י טוביאנה נחשב כיושב ראש הכי מיתולוגי שכיהן בתפקיד המאתגר הזה, עכשיו אני רוצה שתחשבו על בחור צעיר שמגיע מארץ זרה, אינו מכיר את המנטליות המקומית, והוא מיד מצליח להפוך להיות איש כל כל כך מרכזי בחיים השכונתיים.
איזה עוצמות היו באיש הענק הזה, איזה יכולות כריזמטיות נבעו מעולה חדש אחד, אבל פרג'י היה הרבה יותר ממנהיג עובדים נחשב. פרג'י האיש הצבעוני הזה הופך את הבית שלו להיות מרכז אהבה אחד ענק, הוא בשמחת החיים המיוחדת שלו מרכז בתוך הבית אנשים שמקבלים מנת מוזיקה מהמולדת הישנה, אוכל שמוגש בשפע ובאהבת אמת.
זה פרג'י ששולט בארבע שפות ולב אחד ענק ענק, פרג'י הוא בעיניי סוג של פלא אולגאי, איש מלא כישרונות ניהוליות וכריזמטיות, לי אין ספק שהוא פרג'י היה יכול להיות מנהיג בקנה מידה ארצי, אחד שיכל לסחוף אחריו המונים, לי יש חשד שהוא פרג'י כל כך אהב את תושבי השכונה שגם אם היו מציעים לו דברים גדולים יותר הוא היה מסרב.
פרג'י בעיניי הוא האבן יסוד הזו שעליה קמה המדינה, ציוני ופטריוט ישראלי חסר פשרות, כזה שראה במדינת ישראל נס חד פעמי, כן הוא זה שחווה את מוראות השואה והיה יכול להם, זה ששירת בלגיון הזרים ועבר חוויות ממש לא פשוטות אהב את הארץ עד כאב.
וכך הוא פרג'י הנערץ נטמן בארץ אבותיו שהוא מאושר לדעת שהותיר אחריו משפחה ענפה ומיוחדת, והוא פרג'י מחייך שם למעלה, רואה את מפעל חייו משגשג, את נכדיו הרבים, והוא יודע כל כך שהוא ניצח את הרוע!
פרג'י טוביאנה, בעל, אב, סב, מנהיג עובדים ענק, והכי אדם שאפשר, יהי זכרו ברוך.
- רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"