לכבוד ולתפארת / הרב בן ציון נורדמן

ראש חודש אייר שחל ביום חמישי שעבר, העניק חלון הזדמנויות לזוגות שביקשו להינשא בתקופה זו של ספירת העומר. השנה, נוצר לחץ, בעקבות המלחמה נדחו חופות, חתנים גויסו,  משפחות חוו שכול ויתמות, ולמרבה הטרגדיה חייל  שהייתי אמור לערוך לו חופה  בליל בדיקת חמץ נהרג מכטב"ם בצפון.

נחזור לשמחות, מצאתי את עצמי באותו יום חמישי עם ארבע (!) חופות שאני אמור להספיק לערוך עד השקיעה! השתדלתי להיות יצירתי… ואת החופה הראשונה ערכתי כבר בשעה 11 בבוקר ב"אקו פארק" חדרה.

ובכן, כמה רגעים לפני שאני מתחיל את החופה השלישית לאותו היום , אני מבחין כי ככל הנראה מבלי לשים לב נשענתי איפשהו  על צבע טרי, דבק או משהו אחר בלתי מזוהה. אני מוריד את החליפה ומגלה שכל הצד השמאלי ממש אינו נקי בלשון  המעטה…

טוב, מה עושה רב שנקלע לחופה בלי חליפה? וזה אומר גם ממילא בלי כובע… איך מתחילים את החופה?

פרשת השבוע – פרשת אמור – עוסקת בענייני הכוהנים, וההפטרה בעקבותיה. חלק מהמצוות שמופיעות בה עוסקות בבגדי הכהונה, כל כהן לפי מעמדו לובש  את הבגדים הראויים, כהן גדול שמונה בגדים, וכהן הדיוט ארבעה בגדים. כהן שעבד בבית המקדש ללא  הבגדים האלו , עבודתו פסולה!

בפרשתנו : "וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו … וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים" לבישת בגדי הכהונה המיוחדים היא חלק ממעמד ההכתרה שלו! נקודה מעניינת מצאתי בתרגום אונקלוס על פסוק זה, הוא מתרגם את המילים "ומילא את ידו", במשמעות של ויקריב את קרבנו. חשבתי לפרש את כוונתו, שבעצם לבישתו את בגדי הכהונה – בכך הוא מקריב את עצמו! לבישת בגדי הכהונה הינה אקט של הקרבה אל התפקיד הנעלה!

בכניסתו של הכהן לעבודה נאמר לו כי בגדי הקודש הם תנאי הכרחי להכשרה לעבודת המקדש. אי אפשר להסתובב איך שרוצים, או כמו שנוח להתלבש.

אני לא כהן… ועם כל הכבוד למעמד מסדר הקידושין, אין חובה להיות לבוש בחליפה דווקא… ולכן ערכתי את החופה בלי כובע וחליפה. אבל עם תובנות ומחשבות על מקומם של הבגדים וחשיבותם!

נאמר בחומש שמות: "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ … לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת"! לכהן ישנו תפקיד חשוב, והוא צריך את הבגדים  המיועדים לתפקיד זה, הם מזכירים לו את מעמדו, נותנים לו את חרדת הקודש הנדרשת לתפקיד המרומם הזה.

כיום מקובל כי לכל תפקיד יש קוד לבוש מחייב, לחייל את המדים המיוחדים לצבא המדינה אותה הוא מייצג. רופאים, אחיות, נהגי אוטובוס, מלצרים ועוד.

גם התלמידים – לפחות בבית ספרנו – נדרשים ל 'תלבושת אחידה', כדי שיזכרו שהם תלמידי בית הספר בו הם מתחנכים, והם נדרשים לייצגו בכבוד.

מקור לכך מצאנו בתלמוד שרבי יוחנן היה קורא לבגדיו: "מכבדותא" – מכבדים! הבגדים מכבדים את האדם הלובש אותם, הם מגדירים אותו ומשייכים אותו למקום המסוים, ובסופו של דבר גורמים לו להתייחס ולהתנהג אחרת.

אנחנו נכנסים כעת לימי הקיץ. מבלי להיכנס לפרטים, על כל אחד לדאוג שהבגדים יכבדו אותו ואת מעמדו. ובוודאי לא להיפך. כך אני משתדל  גם להסביר  לזוגות ולבני משפחתם.

אסיים בסיפור של אמונה וביטחון, בסיומו של "יום החופות"… החופה השלישית נערכה בבית כנסת בתל אביב, ואילו האחרונה התקיימה באולם באזור עמק חפר. סיפורה של החליפה אילץ אותי למרות  לחץ הזמן והפקקים, לעבור דרך הבית. בדיעבד הסתבר שזה היה מכוון משמים ולתועלת גדולה , לא אכנס  לפרטים רק אשתף שבדיוק הייתי נצרך באזור בחשיבות עליונה,  ולו למספר דקות בודדות. אלא שהזמן דחק… איך שיצאתי מהבית נזכרתי שאני עם רכב שכור 4X4 כשרק יום לפני כן, גילתי עם חברי הטוב מתניה כ.  מסלול עוקף כבישים ופקקים, בשטח המוביל מיער חדרה ליער השרון ומשם לאזור האולם בעמק חפר. לא רק שלא איחרתי לחופה הרביעית והאחרונה אלא עוד הגעתי כרבע שעה לפני הזמן.

• בשַׁבָּת פָּרָשַׁת אָמוּר
• הַדְלָקַת נֵרוֹת: 19:038 – צֵאת הַשַּׁבָּת 20:15
• שַׁבָּת מְבֹרֶכֶת וּשְׁקֵטָה ✡️
• יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל
• הָרַב בֶּן צִיּוֹן (בְּנִצִּי) נוֹרְדְּמַן