גד שגיא – איש של חזון! אבי תנועת "הנוער העובד והלומד", ו"הטכני" בגבעת אולגה

ערב באמת סתמי, כמה חברים של פעם, יושבים על כוס בירה שבועי, אחד החברים זורק משפט, "מה שהיה היה, אני מסתכל רק קדימה" והם מביטים בי, בתוך עיני ממש מחכים לשמוע את תגובתי, וזה יוצא לי כל כך טבעי, משהו שמפתיע אפילו אותי.

תראה אני אומר, כמו שאני רואה את הדברים, אדם הבורח מעברו יפגוש את העבר שלו במקום שהוא הכי מפתיע, משהו שיחזיר אותו הביתה, ורק דרך השכונה הוא יצליח להחזיר לעצמו את החוזק הזה שברח לו.

וככה אני נזכר באחת הדמויות הכי משמעותיות, הכי אולגאיות שחלפו בשכונה הקטנה שלנו, "גד שגיא", האיש שעליו רשום בקושן" שהוא אבי תנועת הנוער העובד בגבעת אולגה.

ילד קטן העולה מעירק, נוחת עם משפחתו במעברת "אגרובנק" עובר עם משפחתו למושב "אחיטוב" שבעמק חפר בגיל 14 מבין שהמושב הנידח (אז) לא יענה על הסקרנות הנערית שלו והוא עושה מעשה ועובר לקיבוץ תל יוסף, שם הוא מקבל רבים מהערכים שמובילים אותו לעשיה חסרת תקדים.

לאחר מכן הוא משתחרר מהצבא, עובר לצפת, שם עובד עם נוער, הופך במהרה לכוכב הבלתי מעורער של הישוב, שהוא ממצה את עבודתו הוא חוזר לאיזור המוכר שלו מפעם, מגיע לבית ההסתדרות, מציג את עצמו ומקבל להקים את "קן הנוער העובד והלומד" הראשון בשכונה, ועד כאן הדברים נראים בנאליים ורגילים

גד מגיע לשכונה, מביט על מבנה הברזל הזה שאמור לשמש לו כקן התנועה, והוא שומם ופרוץ לרוח, גד שמלא במוטיבציה ובאידאולוגיה של עשיה מבין שאם הוא רוצה להצליח הוא צריך להתחיל ממש מלמטה, בלי הנחות

כדי להביא את הילדים לקן יש להגיע אליהם לשכונה ולבית הספר, ואכן גד מגיע לכל מקום שילדים מגיעים אליהם, נכנס לבתי הספר, מציג את משנתו, מצליח במפתיע להלהיב את הילדים המשועממים ממילא, מוציא אותם מהרחובות והופך אותם לחניכים של הנוער העובד

טוב תראו רבותי, אולי כיום הדברים האלה נראים לכם בנאליים, או פשוטים למראה, אבל רבותי אנחנו מדברים על תקופה אחרת, תקופה שבה שוטטנו את עצמנו לדעת, והנה מגיע אדם, מרכז אותנו לתוך מקום ערכי, מלא פעילויות שממש לא הכרנו, טיולים נפלאים בטבע, חוגים מוזרים שמעולם לא שמענו עליהם

אבל אולי הדבר הכי חשוב, נתן לנו מסגרת להגיע אליה, ואני קובע, גד במעשיו הצליח להציל מאות ילדים, להביא אותם להיות הכי נורמטיביים שאפשר, וכן גד לא שוקט על השמרים, הוא יוצר קשר עם הטכניון", ראבאק, איך הוא חשב על זה! מצליח לגרום לטכניון לפתוח את מועדון הטכני" האגדי בנוער העובד והשאר היסטוריה.

תספרו לי, מי לא עשה חנוכייה לביתו במועדון, מי לא עשה סירת מפרש מדהימה בניצוחו של המדריך האין סופי אהרון שהיה הגורו של הטכני.

גד המופלא הקים יש מאין, על גד נאמר שהוא איש של חזון, אחד שהתעלם מקשיים! מדיבורי סרק של אי אפשר, של זה לא יקרה בשכונה, והוא גד חדור מטרה! מלא באהבת הילדים, מצליח רק בכוח אישיותו לשנות את פניה של שכונה שלמה.

ואני רוצה לומר כמה מילים לאלה שמדברים על ציונות, אלה שסיפרו לנו שהקיבוצים הם אלה שהקימו את המדינה, והם אלה הציונים האמיתיים, ואין בילתם, להם אני אומר, לכו תחפשו את גד שגיא, זה שהגיע מעירק והוא ילד קטן, זה שהפך שכונה בקצה העולם למקום מלא צבע, הוא הוא גד הציוני האולטימטיבי, הוא גד בעל הציונות הטהורה והבלתי מתפשרת.

גד אהובי, כדאי שתדע יקירי, אולי שישבתי איתך בביתך ביחד עם רעייתך המופלאה לא העברתי לך את הערצתי הבליתי מסויגת כלפי העשייה המטורפת שלך בשכונה שלנו, ולי חשוב שתדע, אנחנו בשכונה לא שכחנו!

אנחנו זוכרים ואוהבים אותך ואת העשייה שלך עד מאוד, יודעים כמה היית לנו לאח, לחבר, ואולי לאבא בעת מצוא, שמור על עצמך ועל רעייתך, תקרא את הדברים האלה והם הדברים הכתובים האלה יתנו לך יקירי כוח ובריאות להמשיך להיות איתנו עוד שנים הרבה, יישר כח איש יקר".

• רפי אוליאל / "סיפורים מהגבעה"