חיים גואטה מגבעת אולגה – הדמות שטבועה בחיים של השכונה מאז ומעולם
וככה הייתי רואה את סולטנה" השכנה הטובה שלי, והיא כל כך רחוקה מלהיות מטופחת, לבושה ברישול וחוסר אכפתיות על מראה החיצוני שלה, ואני פעם אפילו שאלתי אותה, והיא מביטה בי בפליאה, מחייכת חיוך שחסר בו שיניים רבות, "זה סתם רפי, בגדים זה כלום, מה יש בלב, זה חשוב!
ואחר כך הייתה יושבת לסנן חומוס, והיא הייתה מזמזמת שיר בשפה שלא כל כך הבנתי, ואני הייתי מצטנף בפינת "הסקפה" מביט בה באישה הטובה הזו ומוחה דמעה סוררת, וכך הסיפור הזה מוביל אותי אל אחד הדמויות המרתקות שגדלו בשכונה, חיים גואטה.
חיים גואטה, מן דמות כזו שכאילו טבועה בחיים של השכונה מאז ומעולם, חיים עובר את הילדות הרגילה בשכונה, מתגייס דווקא לחיל הים (אז דבר די נדיר), עושה בחיל הזה כמה דברים מופלאים שהוא עובר קורס צלילה בשייטת 13 האלמותית, עם שחרורו מבין חיים, שהחיים שלו יהיו שזורים בעשיה חברתית כזו ואחרת.
התיאטרון מושך אותו והוא לומד בבית לסין, שם הוא משתתף בכמה הפקות כגון" קזבלן" ועוד, חוזר לשכונה וכאן מצטרף למתנ"ס והופך כמעט במיידי לאיש מרכזי המוביל מהלכים חברתיים חשובים, תחום ריקודי העם מושך את חיים ומרקדן חובב הוא הופך להיות מורה לריקודי עם נחשב ביותר.
ועכשיו תגידו לי אתם? זה הבחור, שגדל בשכונה הכי מצ'ואיסטית שרק אפשר, והוא מרסק כל סטיגמה ובוחר ללכת על דברים שהם הכי לא נורמטיבית לילד שגדל בסמטאות השכונה הקטנה שלנו, וכך או כך חיים מבין שהוא יהיה מחובר לחיים במתנ"ס.
חיים הופך להיות "אב הבית" מן תפקיד כזה שכאילו נתפר בול למידותיו, בתפקיד הזה הוא מצליח להביא את היכולות הארגוניות והחברתיות שלו? מסירותו למתנ"ס הפכה כבר מזמן למן אתוס חברתי שכונתי.
תראו חיים הוא בדיוק הטיפוס הזה שעליו נכתבים סיפורי גבורה, אחד שתמיד עשה את אשר הוא בדיוק אהב, לקח את אהבתו לשכונה עד הקצה שהוא הופך להיות כתובת לרבים מהאנשים החלשים.
ואני לא יכול שלא להעריץ את התעלמותו מרעשי רקע, אחד כזה שהלך עם הלב שלו עד הסוף, ועכשיו הוא יוצא לגמלאות, מנסה לנוח קצת מהעשייה רבת השנים שלו, ואני רק מקווה שהוא, חיים ימשיך לתת מעצמו עוד קצת לשכונה שהוא כל כך אוהב!
- רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"