כבוד לקולייר – אילת אירחה את נכדיו של מי שמימן את בניית המתנ"ס המקומי

סמוך לחגיגות 74 שנים לשחרור אילת, אירח מתנ"ס קולייר את נכדיו של יוסף (ג'וזף) קולייר ז"ל

קולייר, מי שמימן לפני 60 שנים את בניית מתנ"ס קולייר הקרוי על שמו ואת בתי הספר "אלמוג" כבית ספר יסודי ראשון ובית ספר "יעלים" ששימש אז כבית ספר התיכון הראשון באילת. נכדיו, ריצ'ארד וג'רמי שהגיע יחד עם שותפתו ובתו – הנינה של ג'וזף קולייר, סיפרו על הסבא שתרם בצנעה מבלי לפאר את שמו ואיך גילו את גודל תרומתו רק לאחר מותו. ריצ'ארד נכדו המשיך את דרכו של הסב ותרם את בניית מתחם הנינג'ה החדש במתנ"ס קולייר ואירוח של להקת המחול של קולייר בסטודיו למחול שמפעילה בתו בלונדון.

במהלך הביקור שנמשך מספר ימים, סיירו משפחת קולייר במוסדות שנבנו הודות לתרומתו של סבם ונפגשו גם עם ראש העירייה – אלי לנקרי, שגדל והתחנך באילת כשנבנו המוסדות הללו. ריצ'ארד סיפר, כי סבו היה אדם פרטי שלא אהב להתבלט ורק לאחר מותו גילו בזכות אלבומים וצילומים את גודל תרומתו של הסב בעיר אילת ובכלל.

ראש העירייה אמר לאחים קולייר, כי זו זכות לארח אותם ושיבח אותם על הרצון להנציח את פועלו של הסב ולהמשיך את דרכו. האחים העבירו לראש העירייה אלבומים עם עשרות צילומים ישנים מחנוכת מוסדות החינוך והקהילה ומדליה שהוענקה לסב על ידי יוסף (יוסקה) לוי ז"ל, שהיה אז ראש העיר השני של אילת. החומרים הועברו לאחר כבוד למוזיאון "אילת עירי".

ריצ'ארד סיפר, כי סבו – יוסף קולייר, נולד בלונדון בשנת 1898, הצעיר מבין 3 אחים. הוריו הגיעו לבריטניה מליטא בסוף המאה ה-19. בגיל 15 החליט שהוא רוצה לראות עולם ונסע לארגנטינה, משם לדרום אמריקה ולאחר מכן לניו יורק. בשנת 1916 חזר לאנגליה ופתח חנות המתמחה בגרבי נשים. במהלך 20 שנים הרחיב קולייר את עסקיו תוך שרכש 18 חנויות צמודות שהפכו למתחם גדול לביגוד ומוצרים לבית.

בזמן מלחמת העולם השנייה, במהלך בליץ שאירע בלונדון נהרסו כל חנויותיו על ידי פצצות תבערה, פרט לשתיים. כדי לשמור על ביטחון המשפחה, הרחיק יוסף את רעייתו ושתי בנותיו מלונדון, אחת מהן – אימם של ריצ'ארד וג'רמי. בזמן הזה, התחיל לעבוד כמנהל חנויות יונייטד ודרייפרי ועבד שם עד תחילת שנות ה – 80, גם שם הרחיב קולייר את הקבוצה והקים חברות בת נוספות. בשנים הללו, סבל ג'וזף מבריאות לקויה שהובילה לכריתת רגל בגלל בעיות במחזור הדם, כשהוא רק בן 48.

זה לא מנע מקולייר לחזור לעבוד קשה כמו שהיה רגיל לצד תמיכה שלו בארגוני צדקה מקומיים רבים. לקראת סוף שנות ה – 50 ובהיותו תומך נלהב של מדינת ישראל, נרתם קולייר למאמץ של ממשלת ישראל לאכלס את אילת כחלק מהפרחת הנגב ותרם כאמור כספים לבניית מוסדות חינוך וקהילה, ביניהם: בית ספר "אלמוג" ובית ספר "יעלים" שהוקם אז כבית ספר התיכון הראשון של אילת ונחנך בשנת 1962. לאחר מכן מימן גם את בניית המרכז הקהילתי הראשון "קולייר" בשנת 1965. באוגוסט 1967 נפטר יוסף כשהוא בן 69 בלבד.

כאמור היתה משפחת קולייר אורחת כבוד של רשת המתנ"סים והם זכו לאירוח בעיר אילת כולל ביקור במוסדות החינוך והקהילה שנבנו הודות לתרומתו של הסב. המשפחה זכתה לבקר יחד עם ד"ר דרורי גניאל – ראש מינהל שח"ק ומירי קופיטו – מנהלת אגף החינוך בעירייה, בבתי הספר "יעלים" ו"אלמוג", שם התקבלו בחום על ידי מנהלות וצוות בית הספר. במהלך הביקור, הציגו התלמידים בפני משפחת קולייר, עשיה חינוכית עשירה במבני חינוך מתקדמים ומרשימים שפועלים עד היום בבתי הספר שיסד סבם.

את הביקור במתנ"ס קולייר ליוותה איריס כהן – מנכ"לית רשת המתנ"סים ושרית שלם, שמונתה לאחרונה כמנהלת מתנ"ס קולייר במקום אלי גונן שפרש לגמלאות. שרית סיפרה שמשפחת קולייר שמחה מאוד לראות את ההתפתחות של מתנ"ס קולייר העמוס בחוגים ובצחוקם של ילדים.

לצד החוגים, מפעיל כאמור מתנ"ס קולייר את: מתחם הנינג'ה החדש ושוקק החיים, אותו תרם – ריצ'ארד כהן נכדו של יוסף קולייר וכן את מועדון "אור בלב" לעיוורים, את גננים בקהילה, את מועדון "בשביל הזהב" ואת בית הספר למחול. לצד התרומה של הקמת מתחם הנינג'ה, תרם ריצ'ארד גם מימון מלא משך 5 שנים של אירוח משלחות מבנות בית הספר למחול, שיזכו לביקור כולל סדנאות בסטודיו למחול שמפעילה בתו של ריצ'ארד בלונדון.

בסיום הביקור הוענק למשפח קולייר אוגדן ובו כל מסמכי הפרויקט המקוריים של הקמת מוסדות החינוך הראשונים של אילת ומסמכי התרומה של יוסף קולייר שאותרו והוזמנו במיוחד מהארכיון הציוני אשר בירושלים.