"לא יודע מה קרה לנו?! אני בוש ונכלם! הלב שלי כואב! זה זמן מלחמה כמו שעוד לא נראתה"
לא יודע מה לעשות, לא יודע את נפשי, השמים נפלו עלינו, ואני נכלם! מבוייש! מוריד ראש! רואה את התמונות הנוראיות ועיניי מלאות דמעות!!!
הילדים הקטנים שלנו מובלים כשה לטבח על ידי בני עוולה מרצחים! ואתה מביט על התמונות, על העיניים של האימהות המבועתות, על האימה שבקול שלהן, על הילדים האלה מעבר לדלתות הממ"ד והם בבדידות הנוראה שלהם שומעים את המרצחים צוחקים צחוק מלא רוע, יודעים שכבר מיד הם יהיו יכולים לשטוף את ידיהם בדם תינוקות ואימהות.
מה קרה לנו????!!!! איך נפלנו לליקוי המאורות הזה!!!!! זה לא יום כיפור נוסף, זה אלף ימי כיפור ביחד!!! לאן אנחנו הולכים מכאן! מנסה לכתוב דברים של כאב! דברים של חוסר אונים!
אבל זה לא זמן לכאב, זה לא זמן לבכי והסקת מסקנות, זה זמן מלחמה, זמן להחזרת הכבוד הישראלי האבוד!
זמן לליקוק הפצעים המדממים של עם שלם, הכשל הקולוסלי הזה צריך להיבדק בימים אחרים, בזמן רגוע, והסקת המסקנות צריכות להיום אכזריות, בלתי מתפשרות, אלה האחראים למחדל המטורף הזה יתנו את הדין, לא השג, לא המגד או המחט, כאן צריך בדק בית שמתחיל מהכי למעלה.
אהובים שלי! אחים שלי! בואו נחזיק ידים ביחד! נכתוש את ערי עזה ונהפוך אותם לעיי חרבות, משהו שיסביר רק למי ששכח מה הן יכולותיו של הצבא הזה שלנו, פעם דיברו עליו כצבא הכי חזק בעולם!
רק פעולה נחושה, חסרת רחמים ונועזת, זו שלא פוחדת משום גינויים של עמיי העולם הצבוע, רק פעולה כזו החלטית תחזיר ולו במעט את חלקיק הכבוד של העם הזה שלנו! נצח ישראל לא ישקר, עם ישראל חי!
- רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"