כיכר חרבות ברזל מול הרי אילת

במלאת שנה לאסון השבעה באוקטובר, שאירע ביום שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד ולמלחמה שפרצה בעקבותיו, קראה עיריית אילת לכיכר בכביש עוקף מערבי על שם "חרבות ברזל" כסמל לתקומה.

במרכז הכיכר מול הרי אילת, הוצב פסל שהוענק לעיר על ידי קהילות מועצה אזורית אשכול, שפונו מביתם, חלקם נסו על נפשם ונקלטו בעיר אילת בחום ובאהבה. הכיכר נחנכה הבוקר (א') ביום האבל הלאומי לציון שנה לטבח.

העיר אילת שהפכה בתחילת המלחמה לעורף האיתן של מדינת ישראל וקלטה אליה בהתגייסות עירונית אדירה, למעלה מ – 60 אלף אזרחים, שפונו או התפנו מביתם והפכה עבורם לבית חם, זוכה להכרת תודה מקהילת מועצה אזורית אשכול, שהפכו עד מהרה לתושבי העיר.

אל יישובי האשכול חדרו ביום השבעה באוקטובר כ – 150 מחבלים. חלקם ניצלו כמו קיבוץ עין השלושה בזכות תושייתם של חברי כיתות הכוננות, חברים וקרובים שהגיעו מרחוק וכוחות הביטחון שלחמו בגבורה. אולם קהילת אשכול כולה איבדה 254 חברות וחברים, ביניהם גם ילדים, נחטפו 119 אנשים וילדים, 44 מהם עדיין בשבי, ביניהם גם ילדים. יממה אחרי תחילת המלחמה פונו לאילת מהתופת קהילות מ – 30 יישובים וכאן לדבריהם מצאו לא רק קורת גג אלא גם לב פתוח, יד מושטת ונפש חפצה.

כאות תודה והערכה, הוחלט כאמור להעניק לעיר אילת פסל ייחודי מקהילת קיבוץ עין השלושה, בשם כל קהילת אשכול ולזכרם של הנרצחים, הנופלים ובתפילה לדרור החטופים. הפסל שנקרא "דרור 2024", יצירתו של אברהם בורנשטיין אמן רב תחומי, בינלאומי, חבר קיבוץ עין השלושה וממקימי היישוב, עשוי ברזל ואבן, המסמלים בחומר ובצורה את העוצמה האנושית והשורשיות ונותנים ביטוי לכוחו של העם שלנו. כך מתאר הפסל את פסלו המתנשא לגובה של כ-6 מטרים מעל פני האדמה, באמצעות צינורות ברזל הנטועים ופורצים מהקרקע בזווית נסיקה לחופש.

בטקס רב משתתפים בו השתתפו המשפחות השכולות, מפקדי כוחות הביטחון החירום וההצלה, רבני העיר, נציגי קהילת מועצה אזורית אשכול ומשפחת בורנשטיין, הוסר הלוט מהשלט ונחנך הפסל לזכר הנרצחים: דור מלכה, דור אביטן, איתי זפרני, נוי אביב וניצן גולדנברג ז"ל, שנרצחו בידי בני עוולה בפסטיבל הנובה. לזכר הנופלים: רב סמל לידור יוסף קרוואני, רב סמל ראשון מתן דמארי, סמל מאור כהן אייזנקוט, סמל ראשון נחמן מאיר חיים וקנין ז"ל, שחרפו נפשם בהגנה על העם והמדינה ובתפילה לשובם של כל החטופים, ביניהם שלמה מנצור בן ה – 86 שבתו דקלה, תושבת העיר. הטקס נפתח בשיר "מדור לדור" אותו כתבה לאחר אסון השבעה באוקטובר, רני טוויל, תושבת העיר וחובבת מוזיקה על דור אביטן ודור מלכה ז"ל. שרון לייבוביץ, חבר לבמה של דור אביטן ז"ל, הלחין את השיר וביצעו אותו בטקס החברים אדם קונרי, שיר קוטק, שרון לייבוביץ ואליה עוזרי.

ראש העירייה – אלי לנקרי נשא דברים בטקס ואמר: "גם בחלוף השנים, הכיכר הזו תהווה תזכורת מהדהדת לאובדן העצום ולעוצמות שלנו. לחורבן שפקד אותנו וליופי האנושי שנקטף מאתנו, לערבות ההדדית, לגבורה שלא נבראה, לציפייה לחזרתם של אחיותינו ואחינו החטופים ולתקומה שהגיעה אחר כך". בפניה למשפחות השכולות אמר ראש העירייה: "משפחות יקרות, הטרגדיה האישית שלכם כרוכה בטרגדיה לאומית חסרת תקדים. אנו כואבים ומחבקים אתכם וזוכרים לעד את יקיריכם, יקירנו, יקירי האומה". את דבריו סיים בתפילה לשובם של כל החטופים, החלמה מלאה לפצועים, השבת כל העקורים לביתם ובהצדעה לצה"ל ולכל זרועות הביטחון וההצלה.

עוד נשאו דברים רמ"ט מועצה אזורית אשכול – נעם גל ומלוות קהילות אזורית מהתנועה הקיבוצית – רוני שני מור בשם שירי אביב – מנהלת קהילת עין השלושה, שהודו לעיר אילת ולתושביה על שפתחו את עירם, ביתם ולבם. "אילת הפכה לבית במשך חודשים ארוכים למרות המרחק הפיזי מהשגרה והחיים שהכרנו. עם האנשים המופלאים שבה, עטפה אותנו בחום, בדאגה ובתחושת שייכות אמיתית" אמרו נציגי אשכול והוסיפו: "נתתם לנו מקום בטוח להתחיל לאסוף את השברים, לחבר ולבנות מחדש. ברוכים תהיו על פתיחת שעריכם, ביתכם ולבבותיכם בפנינו".

את העבודות בכיכר שכללו הצבת הפסל, פיתוח סביבתי, גינון ותאורה, ביצעה העירייה באמצעות מינהל שירות לתושב, מחלקת גינון, אגף תחזוקה ואגף שפ"ע בעזרת הקבלן בזיאן. בצד המדרכה הוצב שלט המסביר על הפסל וציור נפלא של כלניות אדומות בשיא פריחתן שציירה האמנית לאורה גרין בליווי אומנותי של האוצרת קרן אופק כנפו, אותן כלניות שמסמלות את הדרום האדום הן בפריחה והן בימי המלחמה בזכות צמיחתן הזקופה.