קובי ( יעקב) קוריטורו – אולגאי גאה! אהוב ומוכשר, הלך מאיתנו מוקדם – כמה עצוב

גילוי נאות, אני לא הכרתי את קובי ( יעקב) קוריטורו, אבל מטר הטלפונים שהגיעו אליי, אחרי לכתו של קובי היו חריגים גם בהתחשב בהיסטוריה שלי ככותב, אחר כך קרה משהו שהפך את קובי למשהו מיסטי על גבול המפחיד

הרגשתי את קובי ממש ליד, מביט בי בסקרנות בצפייה, וככל שחקרתי על האיש המיוחד הזה הפכתי כמעט שלא ברצוני להיות קצת חבר שלו ואני תופס את עצמי מחכה ליום השישי הטוב, מחכה לכתוב על איש לא רגיל, מן ציפייה שיש בה אהבה לא מוכרת אחרת.

ועכשיו תעצמו עיניים רק לרגע קט אחד, תנו לי לספר לכם על תופעה על גבול הבלתי אפשרי, תנסו לחבר בין רוח ומעשה ותקבלו אות שמימי שנחת כאן לתקופה קצרה מידי – קובי ילד אולגאי, די מופנם ורגיש עובר את הטירונות הרגילה בסמטאות השכונה עד שנחשף לספורט גלישת הגלים.

השילוב הזה בין הים האהוב לבין הגלשן הביא את קובי להבנה שהוא מצא את השלמות שתמלא את נפשו הסקרנית והתמה – קובי אהב את הים, משהו בכחול המים ותכלת השמים הביא את קובי לקבל את השלווה הזו שהפכה אותו לשלם כשצלל במים האלה שאותם הכיר וראה את הדגים האלה שהכירו אותו גם הם, ורק שם בתוך המים הפך להיות קובי אחד נהדר.

ואני מוקסם, לא מבין איך ילד הפרחים הזה מחבר בין הים לבין היכולות הטכניות שבהן ניחן, ואני מת מקנאה חושב על הידיים האלה שלי שלא יודעים לתקוע תמונה בקיר, וככה קובי המיוחד מנצל את אהבתו למכוניות בכלל ולחיפושיות בפרט, והופך לאספן שמוכר אצל כל שוחרי "החיפושית" בארץ כולה

יש משהו מאוד ייחודי, לאלה שמעריצים את רכב החיפושית, הרכב המוזר הזה שמחבר בין נפש האדם ומוציא מהמעריצים את הדרייב הזה לעשות את החיפושית להיות הכי מיוחדת, כאילו הבינו גם הם שהטיפול בחיפושית המצחיקה תרפא את הכאבים האלה שחרוטים בתוך הנפש העדינה של המטפלים המסורים

וכן קובי הצעיר ידע שפע של טרגדיות איומות, באמת שאני לא רוצה להעציב את קובי לחזור לעצב הזה שהפך בחור כל כך שמח להיות מלא עצב נורא, אבל הקדוש ברוך הוא יודע לעשות את האיזונים האלה שמאזנים את העצב והופכים אותו לשמחה אחת גדולה, וקובי מקבל מתנה ענקית!!!!! הוא מקבל את שלי אהבת נעוריו

הוא ושלי, ביחד עושים חיבור של פעם בחיים ובונים קן משותף של ילדים מלאי אושר צרוף מצויר ביד אומן של הורים מופלאים, וביחד הם מנצחים את כאב החיים, והנה נראה שהאהבה מנצחת, שאף אחד לא יכול על הזוג הקוסמי הזה, אבל החיים הם לא הוגנים – את זה כבר למדנו מזמן

קובי חלה במחלה לא פשוטה, רק ביחד עם שלי המופלאה הם מצליחים לשרוד את האימה, קובי מחלים וחוזר אל אהבתו הגדולה שם בתוך הים הגדול, ורק למעלה במרום תכנן היושב במרומים אתגרים קצת אחרים, קובי מגיע לבית החולים אחרי שהתלונן על כאבים בבטן, בדיקה מוזרה בהלל יפה והוא קובי שלנו משוחרר כאילו כלום

שעות מספר אחר כך קורה הנורא מכל, קובי מחזיר נשמתו לבורא, מן אירוע כזה שמשאיר אותך ללא נשימה, רק מי שדיבר עם החברים של קובי אחרי, רק מי ששמע את שלי המפורקת יכול אולי להבין במקצת את גודל האבדה הבלתי אפשרית הזו, באמת שאני קטונתי לבקש הסברים מהיושב במרומים, אבל כזה אני, למה בשם כל הקדושים היה דחוף לך כל כך לקחת את הנפש העדינה והיפה הזו? למה ככה בורא עולם? ואחר כך נהיה שקט

הלכתי לים, מן צורך מוזר כזה שעבר בי, ואני מביט על הגלים, ורוח קשה מכה בפנים החשופים שלי ולי זה ממש לא אכפת, קצף הגלים מעורבב עם כחול המים משמיעים קולות של געגוע, וככה שאני מביט אל הרקיע ועל אופק המים, שחפים לבני כנף עושים סיור אחרון בציפייה דרוכה לארוחת צהרים מאוחרת

ואני מוכן להישבע לכם ששמעתי קול קורא מהגלים השוצפים, "קובי קובי אנחנו אוהבים אותך", ואני מחייך חיוך של השלמה, מבין שקובי נמצא ממש בין אדוות הגלים, משכשך במים הקרים ותופס לבד לבד גל ענק אחרון!

• רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"