מכלוף אלחריף – השף המוכשר שהקים את "הפינגווין" ובישל ב"אולמי השומרון" שיא הקולינריה דאז בגבעת אולגה

איך אני מתגעגע לימי חמישי של פעם! אחד הדברים הקשים בכל הסאגה הזאת של הקורונה שהדבר המכוער הזה לקח לנו את הדברים הקטנים האלה שעשו אותנו מאושרים, ישיבה טרוויאלית בבית קפה, נסיעה ספונטנית לחבר, סתם ככה לשתות איזה בירה ביחד, ארוחה משפחתית טובה, וכן אני שומע גם את הקולות האופטימיים.

אלה שמספרים לך שתנסה למצוא את הטוב בתוך כל הסחי, וגם אני שידוע כאופטימיסט חסר תקנה מתקשה למצוא משהו נורמלי במצב המטורף הזה, אמר לי חבר נחשב, הדבר הזה הולך להיות איתנו הרבה זמן! צריך ללמוד לחיות איתו! טוב, אני מסרב לחיות עם הג'יפה הזו, רוצה לחשוב שזה יעבור כמו שעברו דברים קשים אחרים בהיסטוריה האנושית.

ואני נאמן לעצמי, ויודע שכל פעם שאני נכנס למצוקה כזו או אחרת, אני תמיד חוזר לאחור, נזכר בדמויות מיתולוגיות כאלה ואחרות ויודע שיהיה בסדר, כך או כך נזכרתי דווקא במכלוף אלחריף.

מכלוף הוא אולי הדוגמא הכי בולטת לאדם שהלך עם האמת שלו עד הסוף, מן אחד כזה שהגיע לארץ ללא כלום ובנה את עצמו מכלום, הוא מתחיל את חייו כעובד מין המניין באליאנס, בזמנו לעבוד במפעל מסודר היה מסדר אותך כלכלית, אבל מכלוף עושה מעשה כמעט בלתי נתפס לתקופתו, עוזב את העבודה הבטוחה והולך ללמוד טבחות בבית הספר "תדמור".

הטופ של לימוד הטבחות בארץ, מכלוף עוזב עבודה כל כך בטוחה והולך עם הלב שלו, הוא מסיים בהצלחה ומתחיל לעבוד כטבח עובד צה"ל, והוא מכלוף עושה עוד צעד בלתי נתפס (אגב רק בתחקיר על האיש גיליתי את העובדה המדהימה הזאת) והוא פותח את בית הקפה המיתולוגי, ה"פינגוין", מוסד אולגאי שהיה מאבני היסוד של ההיסטוריה האולגאית.

כך או כך הוא ממשיך הלאה והופך לטבח הבית של "אולמי השומרון", ומשם לאולמי "גן זוהר" בהנהלת ויקטור גנח, יש משהו טראגי באיש הטוב הזה, משהו מפוספס, אני יודע שהיה למכלוף כישרון בישול שהיה יכול להעמיד אותו עם מיטב השפים בארץ, אני גם יודע שהדבר הותיר בו משקע של מרירות על האילוצים שהותירו אותו מאחור בתחום שכל כך אהב.

אבל מכלוף טעה, הוא מכלוף לא היה פספוס! מכלוף בשבילי הוא מלח הארץ! מן אחד כזה שהגיע לארץ המובטחת ובנה אותה, אחד שהקים משפחה ונלחם לתת להם את כל כולו עד הסוף! אחד שידע ימים קשים ולא ברח!

מכלוף הוא התגלמות האולגאיות המשובחת, איש עמל מלא בערמות של טוב מוחלט, ואני כל כך גאה שהייתה לי את הזכות להכיר איש אמת! מכלוף אלחריף הלך בדרך כל בשר, ואני כל כך בטוח ששם למעלה הוא הטבח המועדף על המלאכים שרבים בניהם מי ישב הכי קרוב אליו בשולחן, מכלוף אלחריף, יהי זכרו ברוך".

• רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"