מנדו פוזננסקי – כדורגלן ענק! נסיך יפה תואר שהיה כל כולו הפועל גבעת אולגה

יום שבת ואני עושה מרדף חסר סיכוי אחרי נכדתי שטסה לתוך הים כאילו היא בת הים הקטנה, מאחורי איש לא צעיר בכלל מנסה לתפוס איתי שיחת ים בלתי מחייבת, התנועות העצבניות שלי משהו מבהירים לו שאני לא כל כך פנוי לקטע הזה, והוא מסמן לי שזמן יש לו והוא ממתין, טוב לאחר שנפלתי שדוד על החום הלוהט מנסה להתאושש מהשמירה הסזיפית שלי על הבנות אני מתפנה לשוחח עם האיש העיקש.

והוא בלי הקדמה מיותרת שואל, אומר, אתה רפי?( זו שאלה שאף פעם לא מבשרת טוב) כן אני רפי אני אומר, תשמע אני קורא אותך, בפייס, למה אתה לא כותב יותר על הפועל אולגה? והוא ממשיך ועכשיו הוא גם קצת כועס, שדדו לנו את הקבוצה שהייתה בשבילנו הכל, השאירו אותנו עם קבוצה עירונית שאין לנו כלום איתה, אפילו לא חיכה לתגובתי קם והלך כמו שבא, ואני חושב על הדברים העצובים של האיש הקשיש הזה וליבי יוצא אליו

באמת הפועל גבעת אולגה הייתה סוג של פולחן שכונתי, אהבנו אותה, תיעבנו אותה לעיתים, קיללנו והערצנו, לא משנה מה היא הייתה שלנו, ואני ככה חוזר אחורה בזמן ובלי שבכלל התכוונתי עולה לי דמותו של " מנדו" מנדו, או בשמו האמיתי, מנדל פוזננסקי, מי בכלל ידע להגות את המילה פוזננסקי

בשבילנו הוא היה הנסיך" מנדו", מנדו היה סוג של כוכב על, מין כישרון מטורף, מלא מלא כריזמה כרימון, שחקן עצלן שלא עשה מאמץ מיוחד להיות כוכב, אבל מסביב לראשו תמיד הייתה מין הילה של אור שהודיע, כאן גר כוכב, הוא מנדו היה כל כך נערץ, ידענו שמנדו שרק ירצה יתן הצגה של שחקן אדיר

אבל מנדו כמו מנדו, לקח את החיים באיזי, הוא העדיף את החברה ואת החיים הטובים במקום להשקיע בכדורגל יותר, חבל, אבל השקיע או לא בשבילנו הוא היה הנסיך!!!!!! מותו בטרם עת היתה אחד הדברים העצובים, יהי זכרו ברוך."

• רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"