מרסל חסן – האיש המיוחד מגבעת אולגה שהקים מיזם ספורט ענק

השעה לערך שבע וקצת בערב ואני מוצא את עצמי ברחוב אלי כהן, הכביש אותו הכביש שזכור לי מילדותי ולי אפילו נדמה שחלק מהמהמורות אמרו לי שלום כמכירים מכר ותיק, העזובה נוראית פחי זבל עמוסי אשפה חתולים נוברים בתוך הזבל המצחין כאילו לא עברו עשרות שנים מאז שניבנו הבניינים הוותיקים האלה, ואני שם פעמיי מאחורי הבניינים המטים ליפול.

מאחור בתים צמודי קרקע שניבנו כאילו מדגישים באכזריות עצובה את הדיסוננס של עליבות השכונה לעומת הוילות המתחדשות, ואני מביט קדימה רואה וילה אחת שנמצאת בדיוק מצמרר בזולה שהייתה של "מר דוסי".

מן זולה שאם הייתה יכולה לדבר הייתה יכולה בקלות לכתוב כמה וכמה ספרים, ופתאום אוחזת בי התרגשות שאני נזכר במגרשי הכדורגל שניבנו על אדמת החמרה", חמישה מגרשים ששימשו אותנו והפכו להיות מרכז החיים שלנו, אבל המגרשים היו נשארים יתומים לולא לקח על עצמו איש אחד בשכונה פרויקט חסר תקדים לזמנו, ואני מתכוון כמובן למרסל"

תראו באמת צריך להיות אולגאי אמיתי כדי להכיר את הדמות הכל כך צבעונית הזו, מרסל איש שחי ונשם כדורגל, מחליט לעשות מעשה, הוא מקים ממש לבד ביוזמה אישית מדהימה ליגת כדורגל שכונתית. היוזמה המטורפת הזו תופסת תאוצה ומכל השכונות מתארגנות קבוצות, הקבוצות מקבלות שמות מפוצצים, הפילים, הסקייהוקים, המראז'ים, וכו"

ומרסל שמנצח על כל הפרויקט המפתיע הזה רואה איך הליגה השכונתית הזו שהוא הקים מקבלת ממדים מפלצתיים, אלפי אוהדים שמגיעים למשחקים, תלבושות תיקניות ותלבושות שנעשו בעבודת יד, הליגה מנוהלת בסדר מופתי.

אפילו עיתון ספורט מקומי לטובת הליגה מקים מרסל, חובה להבין המיזם הזה שהקים מרסל הוא כל כך ייחודי, כל כך נועז, בימים שכמעט לא היה כלום ושום דבר מגיע בחור ועושה מעשה, עושה דבר שהעירייה או המוסדות האחרים לא הצליחו או לא היו מעוניינים לעשות, וכן יוזמה אחת של איש יקר אחד משנה את הדינמיקה בשכונה כולה.

מרסל הוא איש כל כך אולגאי, מן דמות כזו שרואה את החיים בוורוד, מן אחד שנתן להרבה אנשים בשכונה סיבה טובה לקום בבוקר, ואני ממרום גילי מבין את גודל העשייה של מרסל, ומכאן אני ועוד אלפים רבים מודים לו למרסל אהובנו, על החזון! על היוזמה, ועל היותו איש חולם שהגשים חלומות גם של אחרים, תודה מרסל הענק".

• רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"