מרדכי ( דינו ) סלמה – האוהד מספר 1 ! "טום ג'ונס" של גבעת אולגה
ערב של יום חמישי בשבוע, אני באמת אוהב את היום הזה, אתה מתחיל להרגיש בגוף את השבת מתקרבת, נשים משוטטות בין המרכולים, מתחילות לתכנן את ארוחת השישי הטוב. מרכז השכונה מקבל חיים משלו, צל הקולנוע המיתולוגי שלנו, קולנוע גל" אהובי, מביט על העוברים ושבים כאילו אומר להם בקלונו שהוא עדיין כאן, שומר על נעוריהם.
"הפינגווין" האהוב הפך לממכר קבב מוכר, ורק "חיים הגרעינים", כאילו חי את הרגע, מביט על חורבות מפעל חייו, מחייך את אחד החיוכים האלה ששמר רק לימי צער, מלטף את ראשנו הנוגים, מסביר בשפתו הציורית, הכל יהיה טוב, וככה אני חולף לי על ימי נעוריי ומגיע אל אחד הדמויות הכי צבעוניות, מיוחדות שגדלו בשכונה, "דינו סלמה"!
לי בכלל נראה שאם תשאלו את רוב תושבי השכונה לשמו האמיתי של דינו הם יתקשו לומר אותו, אבל כן, "מרדכי סלמה" הקרוי בפינו "דינו", היה ללא ספק נסיך השכונה האולטימטיבי! דינו זה שגדל בסמטאות השכונה פרח והפך לגבר יפה תואר, בעל נוכחות כריזמטית יוצאת דופן. קולו הרועם! אהבתו לשכונה ולתושבים הפכו את דינו לדמות הכי נערצת! כישרון השירה שלו מוביל אותו לככב במועדון הדיסקו, השכונתי!
דינו מפליא לשיר את שירי "טום ג'ונס", ודומים לו, אליו מצטרפת משפחת שוקרון המוכשרת, יעקב "גמד" (בן דודי) , רפי שוקרון האח, על הגיטרה, והוא דינו הופך להיות כוכב אולגאי ואזורי נערץ! אבל דינו ממש לא מסתפק בלהיות זמר.
דינו עובר להיות האוהד מספר אחד של הפועל המקומי! וכך דינו סוחף אחריו את אלפי האוהדים השרופים, הוא דינו מגיע לכל משחק ואת קולו המיוחד הוא תורם לטובת היותו סולן האוהדים והאוהדים העריצו את דינו
מחכים למוצא פיו כדי לחזור אחרי מילות העידוד המיוחדות שהוא חרז ממש בעצמו, ודינו קונה את עולמו בשכונה שהוא מגיע למגרשים מאיימים מבהילים במיוחד, מתעמת עם אלפי אוהדים אלימים ולא נרתע. מן תשוקה מיוחדת כזו לקבוצה שמובילה אותו לא פעם להסתבך עם החוק!
כך או כך דינו מגיע לעבוד בבית החולים "הלל יפה" ושם מקבל דינו הארה מסוימת, שם בין כותלי בית החולים הוא רואה כאב, מבין צער מה הוא, ונפשו עושה מהפך! דינו משתמש בכישורים הכריזמטים שלו, גם מנהליו מבינים שיש כאן איש מיוחד, כזה אחד שכדאי לתת לו אחריות כבדה יותר והוא "דינו" הופך להיות מנהל בכיר. את תפקידו מנצל דינו לעזרה בלתי מסויגת בחלשים, העובדים האלה שנושאים אליו עיניים בתקווה, יודעים שהוא דינו לא יזנח אותם.
דינו מוסיף ועושה מהפך נוסף בחייו, הוא מוצא את האל! מחבר את היותו אדם דתי לחמלה הטבועה ממילא בנפשו והוא עושה חסדים רבים, דואג לנדוניה לכלה צעירה, תורם לאלה שהחיים הפכו אותם לאומללים! דינו הוא כל כך אולגאי! כזה שהפך את הכריזמה שלו למפעל חסד אחד גדול, וככה שאני משוחח עם דינו הגדול, אני מביט בו ממש מהצד!
ובדימיוני אני עדין רואה את דינו עומד על הטריבונה מסביבו המון אדם מביטים בו בהערצה גדולה, וגם עכשיו ניתן לראות את הזיק הזה בעיניים השובבות של "נסיך השכונה", שכבש אותה ממש בסערה. ומכאן נאחל לו המון בריאות נחת ואריכות ימים בע"ה".
- רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"