משה נעים – הילד מגבעת אולגה שהפך להיות משפיען חברתי גדול

בימים האחרונים אני מקבל טלפונים מתושבים חדשים שהגיעו לשכונה, וגם לא מעט מתושבים שאמורים להגיע לבניינים החדשים שמקיפים את השכונה מכל עבר, האנשים מודאגים מהסגנון שלי, מודאגים שאני מציג אותם באור מוטעה, כאילו הם התושבים החדשים באו לגנוב לנו את השכונה, או מלינים על כך שאני מכנה אותם אליטיסטים או מתנשאים, עד כאן טענתם.

תראו אין לי דבר וחצי דבר נגד המתיישבים החדשים, נהפוך הוא, אני חושב שהגעת דם חדש איכותי יוסיף לא מעט לתושבים הוותיקים בכלל ולדור הצעיר בפרט, התושבים החדשים צריכים לדעת! השכונה רוצה אותכם! היא תחבק אותכם, בואו תתערבבו עם האוכלוסייה הוותיקה, תבואו לעשות את הקניות שלכם בעסקים שבשכונה, תנו לתושבים הוותיקים הרגשה שאתם חלק מהשכונה שנקראת גבעת אולגה, תפסיקו להגיד, אנחנו לא אולגה, אנחנו מערב חדרה או כל שם מוזר אחר, אתם בכלל לא מבינים איזה זכות נפלה בידכם שאתם הגעתם לשכונה המופלאה שלנו.

ואני באמת חושב על האנשים האלה שעליהם כתבתי, ונזכר דווקא באחד האנשים הכי מרשימים שיצאו מהשכונה, "משה נעים", משה נעים הוא מושא הערצתי כבר עשרות בשנים, תראו הבחור הזה גדל בשכונת גבעת אולגה ד", סובל מצליעה ברגלו ואת האופי המיוחד שלו אפשר היה לראות כבר בהיותו ילד.

הוא הילד המיוחד הזה לא נתן לצליעה שלו להיות לו למכשול, הוא התעקש לשחק כדורגל, הוא מצטרף לקבוצת מכבי חדרה ושם הוא משחק כשחקן מן המניין, הילד העיקש הזה מראה שהאופי המיוחד שלו ממשיך איתו גם שבגר, בגיל צעיר מאוד (אם איני טועה משהו כמו 23) הוא עובר לחדרה ומדהים את כולם שהוא פותח עיתון מקומי. לא רק שהוא פותח עיתון, אלא שהעיתון שלו, "כאן נעים" הופך להיות הדבר הכי חם בעיר, מין עיתון נושך!!!

עיתון שלא עושה חשבון לאף פוליטיקאי מקומי כזה או אחר, והוא משה הופך להיות אימת העירייה והסובב אותה, משה באופי המיוחד שלו, מסרב להתפשר על העקרונות האיתים שלו, מסרב לקבל ערמות של כסף והולך עם האמת שלו עד הסוף, תראו אולי לחלקכם הסיפור הזה של משה נעים נראה פעוט ערך, אבל חייבים להבין, שהצעד הזה של משה נעים היה לא יותר מקסם אחד גדול!

ילד צעיר שגדל בשכונה לא פשוטה, מגיע לעיר בחוצפה אולגאית אופיינית, הופך להיות האיש הכי משפיע על זהות האיש שיעמוד בראש העיר, הוא מחוזר על ידי כל המפלגות ובכוחו הזה יכול היה לעשות הרבה לביתו, והוא מקבל החלטה די מטורפת ומוותר על מנעמי החיים הטובים רק כדי להישאר נאמן לעצמו.

משה הוא אולגאי בדם, מן גאווה מקומית שלנו, אחד שהסתכל לכל האנשים ה כאילו חשובים בעיניים וממש לא מצמץ, אחד כזה שהפך את החלום שלו למציאות, אחד כזה שהתווה לרבים מאיתנו דרך.

משה הוא אייקון, אייקון אולגאי אהוב במיוחד, רק בריאות משה היקר, אנחנו בשכונה הכי אוהבים אותך יא שאקל!!!!!

• רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"