מוטל'ה – האיש המדהים מגבעת אולגה שידו מושטת עבור התושבים
יש דברים בחיים שהולכים איתך ברצונך או פחות, אלה הדברים האלה, שאתה נזכר בהם בימים של סגריר, ואתה יונק אותם מהעבר שלך כאילו היו כדורי הרגעה לעת מצוא, והשכונה היפה שלנו זו שהייתה לנו לערש ילדותנו נעלמת לה בין הקדמה הארורה שטורפת ברעבתנות את תום ילדותנו, ואנו מחפשים עוד פיסת אולגה של פעם כאילו חיפשנו סוג של אוצר נסתר.
בין הסמטאות של פעם, אם רק תסתובב מספיק תמצא מקומות שהיו רק שלנו, מקומות כאלה שהיו אני מאמין רק בשכונה המיוחדת הזו, וכן הדמויות האלה שאתה מאמין שנעלמו צצים לך מהעבר נוקשים לך על חדרי ליבך כאומרים, היי חביבי אנחנו כאן! אנחנו עדין שומרים על צביונה של השכונה, וכל השינוי המזויף הזה לא מדבר אלינו כלל
כך או כך אני נתקל במוט"לה!! לא רק נתקל אלא גם מקבל ים של הודעות המפצירות בי לכתוב משהו על הדמות המיוחדת הזו! מי מאיתנו שגדל בשכונה לא מכיר את מוט"לה.
האיש הגבוה גבוה הזה, מין איש גלומאני משהו, ממרומי גובהו מתנוצץ חיוך ענק שלא מש מפניו, מן חיוך כובש שהופך עם השנים להיות תעודת הזהות שלו, למרות היותו באמת עוף מוזר בקהילה השכונתית הוא מוטל'ה הופך להיות אדם אהוב במיוחד, אחד כזה שכולם אוהבים! כל גובהו מלא בטוב מוחלט
ובשנים האחרונות הוא מוטל'ה שלנו מחליט לעשות מעשה (באמת לא יודע אם מחליט או זה משהו שטבוע בגנים שלו) הוא האיש הטוב הזה הופך להיות המושיע של זקני השכונה, הוא עושה קניות למבוגרים שכבר אינם מסוגלים לעשות זאת בעצמם, הוא לוקח אותם לקופת חולים או לדואר, בקיצור האיש היקר הזה עושה את מה שהרשויות אמורות לעשות, הופך להיות רובין הוד של שכונה שלמה
מי שרק מכיר את מוטל'ה יודע שהדברים האלה באים לו בטבעיות מזהירה, איש טוב בצורה קיצונית שאפילו לא בטוח שהוא עושה משהו מיוחד, אבל חשוב שתדע מוטל'ה היקר! חשוב שתדע שאנחנו רואים! השכונה יודעת על טוב ליבך המיוחד! ואנחנו אוהבים! אנחנו מוקירים! והכי חשוב מוטל'ה יקירנו אנחנו מעריצים אותך!
מוטל'ה הוא בן אולגה! אולגאי עם לב ענק ענק! מאחלים לך מוטל'ה אהובנו אריכות ימים".
- רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"