ניצ'קו – הבולגרי שייסד את הפועל גבעת אולגה

כבר אתמול בלילה קיבלתי החלטה עם עצמי שמחר על הבוקר אני עושה את אותו מסלול, קפיצה לים ומשם חותך לכיוון השכונה והביתה, ואכן נאמן לעצמי, עושה לי את השחור החזק שלי, מתעלם בהפגנתיות מטיטו", החתול הפסיכופט שלי ויוצא לדרכי.

כלב משוטט אחד כנראה גם בודד מאוד מצטרף אלי להליכה כאילו היינו חברים ותיקים, עכשיו זה כבר כמעט ודאי, הסתיו כבר כאן, ואני מצטנף לי בנסיון פטטי להתחמם מעט, מגיע למרכז השכונה, מסתכל בעצבות מסויימת במספרה השוממה של טפירו, ז"ל.

וככה ממש סתם מקבל מין פלאש בק מדהים, נזכר במסעדה של "בולגרו" בדיוק במקום של סימו ודובי, בולגרו כשמו כן הוא היה בולגרי שהקים מסעדת פועלים, אני חושב שהיתי בן שש או שבע ואני מסתובב בין הרגלים של האורחים במקום, וריח הערק המיוחד, ריח הדגים הכבושים, משהו באווירה של המקום הרגיש הכי יוון.

ומשם אני קולט את הסנדלריה של בוקו", בוקו הסנדלר, הייתי יכול להביט באיש הטוב הזה שעות, לראות אותו מתקן את מאות הנעלים שבמקום (פעם היו מתקנים) שבתוך הפה שלו עשרות מסמרים קטנים, והוא שולף אותם כמו מתוך מגירה ודופק אותם לתוך הנעלים הקרועות לרווחה.

ואני ילד, כל כך פחדתי שהוא בטעות יבלע איזה מסמר שתיים, וממש ליד חנות הירקות של משה זאב, או כמה סליחה אנחנו צריכים לבקש מהאיש הטוב הזה, כמה ארגזים היינו גונבים לו מאחור, באים קדימה ומוכרים לו את הארגזים שלו, ואני בכלל חושד, שמשה הצדיק ידע על מעשינו וזו הייתה דרכו לתת לנו קצת כסף.

אבל נחזור לבוקו", ולבן שלו, ניצקו", תראו לכל קבוצת כדורגל יש את המייסדים שלה, למכבי יפו היה את קבוצת הבולגרים שהקימו אותה, ולנו בשכונה היה את ניצ'קו הבולגרי שלנו, ניצ'קו היה בעצם המייסד של קבוצת הפועל אולגה".

האיש הזה נלחם בכל המוסדות שאמרו לו, יש מספיק קבוצות בחדרה כולה, והאיש הענק הזה הצליח להקים קבוצה שהייתה לתפארת השכונה, ניצ'קו ראה בהקמת קבוצת כדורגל אפשרות להרמת קרנה של השכונה וגם תעסוקה ראויה לילדים המשוטטים, אולי העניין הזה של בניית קבוצה נראה לחלקכם משהו פעוט.

אבל האמת היא שבתקופה הזאת לקום ולהחליט לעשות מעשה כזה! זה באמת סוג של תעוזה ויוזמה שמראה עד כמה האיש הזה היה מיוחד, כמה אהבה היתה לו לשכונה,! ואנחנו בשכונה לא שכחנו,! אנחנו זוכרים את ניצ'קו ומשפחתו, ואנחנו כל כך מוקירים את מעשיו, ניצ'קו הוא אולגאי בדם. איש שהשכונה הייתה אהבתו הגדולה, הקדוש ברוך הוא יאריך ימיו בטוב, לסיום ברצוני להודות לחברי,! אהובי, חני קורקוס שאתגר אותי בפוסט החשוב הזה".

• רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"