"אסור להכניס שיקולים פוליטיים בהחלטות לגבי נאות חובב"

הכנס השנתי של נאות חובב שנערך השבוע, במרכז המבקרים החדש של המועצה, משך אליו את בכירי התעשייה בישראל, נציגי משרדי הממשלה, אנשי אקדמיה ועוד'.

"על הממשלה החדשה שתקום לפעול בדחיפות עם התעשיינים ולא להקשות עליהם. כבר מזמן לא מדובר על תעשייה, מקומות עבודה ופיתוח ידע אלא על עצמאותה וחוזקה של מדינת ישראל בעשורים הבאים. ואין ספק שהמועצה התעשייתית נאות חובב היא ייחודית בנוף התעשייה הארצית והלוואי והיה אפשר לשכפל אותה לעוד מקומות בישראל. מודל המועצה, מאפשר להעניק את כל היתרונות האפשריים לתעשייה ולדאוג במקביל גם לאיכות הסביבה. אני אומר את זה על רקע מחשבות פוליטיות ומחשבות זרות שמעורבות בשיקולים של הפוליטיקאים לחיבור המועצה עם באר שבע". את הדברים אמר ד"ר רון תומר,  יו"ר התאחדות התעשיינים בכנס נאות חובב השנתי שנפתח במועצה.

עוד לדבריו של ד"ר רון תומר, "יש בעולם מחסור חמור בלא מעט חומרי גלם שונים והעובדה שהייצור עובר למדינות עולם שלישי, מה שללא ספק פוגע בחוסנה ועצמאותה של ישראל. אסור לנו להיות תלויים ביכולת יצור של מדינות אחרות. אנחנו חייבים להמשיך ולדאוג לעצמאותינו גם בתחום זה".

ארז בדש, ראש מועצת נאות חובב סיכם את היום ואמר: "הכנס הוכיח את עוצמתה של המועצה וביתר שאת מהפוטנציאל הגלום בה שבא לידי ביטוי בשותפות האדוקה בין שלל הגורמים. אין ספק שאנו חייבים לפעול יחד על מנת להחזיר הכבוד הראוי לתעשייה שאבד בעשור האחרון. כולנו מבינים שהתעשייה הקלאסית הינו קריטית לכלכלה הישראלית ובלעדיה לא נוכל להמשיך לפתח את התעשיות הביטחוניות, הרפואיות, ההייטק ועוד".

בסיום הכנס הוענק אות הוקרה למפעל אדמה מכתשים על חלוציותה בהקמת המפעל בנאות חובב, תרומתה למימוש חזון פיתוח הנגב בתחום הכלכלה והתעשייה והיותה עוגן תעסוקה לתושבי הדרום.

בפאנל בנושא משבר התעסוקה אמר ניצן ממרוד, מנהל זרוע העבודה במשרד הכלכלה אמר: "קשה מאוד להביא עובדים להכשרות שמדברות תעשייה. אנשים זנחו את התעשיה. בעבר בתי ספר מקצועיים היוו בסיס להכשרות עבור הענף והיום זה לא קורה בגלל טענות להסללה, דבר שאינו נכון מיסודו".

רויטל שבירו, מנהלת מכללת שבירו למקצועות הניהול והתעשייה הוסיפה ואמרה: " ישנה בעיה עמוקה יותר. ישנם תלמידים שדווקא מאוד אוהבים לעבוד עם הידיים אך מסלילים אותם למסלולים עיוניים. אנחנו פוגשים אותם אחרי שהם חוו כישלון ומתקשים להשתלב בעולם התעסוקה".

דנה אופיר שדה, מנהלת מרחב דרום בהתאחדות התעשיינים בישראל, ציינה כי על פי הנתונים שבידם קיים מחסור בהון אנושי מקצועי במפעלים בכל רחבי הארץ. "מדובר במחסור של כ-15 אלף עובדים בשלל מקצועות התעשייה, החל ממהנדסים שהם הלב של כל מפעל, הנדסאים ועובדי יצור ומפעילי מכונות". לדבר המשתתפים התעשייה בישראל סובלת מתדמית מיושנת ולא רלוונטית ומכאן הקושי בגיוס הון אנושי.

ממרוד הוסיף כי: חייבים למתג את התעשייה מחדש ולגרום לאנשים להבין כי מדובר בענף טכנולוגי מתקדם. התעשייה של היום היא לא דומה לתעשייה של העבר" שילוב האוכלוסייה הבדואית בנגב ככוח עבודה זמין ומקצועי הוצג כחלק מהפתרונות למשבר גיוס העובדים אל התעשייה.

יאיר מעיין, מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב: "צריך לאפשר לאוכלוסייה הבדואית להשתלב. מניסיון כשמעניקים להם את ההזדמנות הם מחבקים אותה. התעשיינים צריכים להתאים את עצמם לצרכי האוכלוסייה ולתת את ההזדמנות להשתלב בשוק העבודה".

סיגל מורן, מנכ"לית משרד הרווחה והביטחון החברתי התייחסה אף היא לסוגיית הבדואים בנגב ואמרה: "ישנם פערי תרבות מאוד גדולים אבל השטח מוכיח שכאשר מציבים מטרות, עושים פעולות אקטיביות יחד עם הרשויות הבדואיות והתעשיינים וליווי תוך כדי- זה אפשרי. צריך לשים את ושא העסקת הבדואים בנגב כיעד לאומי".

חגי רזניק, ראש מכון ריפמן בנגב: "בסוף צריך להבין מדובר באוכלוסייה הענייה ביותר בישראל, השינוי הדרוש הוא בחינוך ויצירת הזדמנויות תעסוקה. כלומר היכולת לייצר הכשרה ובסופה השמה במקום עבודה היא עשויה לשנות חיים עבורם".

• נושאים נוספים שעלו בכנס:

כלכלה מעגלית כמודל צמיחה ברת קיימא עבור התעשייה. בפאנל תשתתף פרופ' אור קרסין, מומחית לרגולציה סביבתית, ראשת תחום מדיניות ציבורית באוניברסיטה הפתוחה ותציג את מחקריה בנושא. פאנל בנושא מחקר תעשייה וקיימות ושיתופיות יוצרת קיימות.