הרב ליאור – הצדיק הגדול מגבעת אולגה

סוף שבוע לא פשוט, פיצוץ של צינור משאיר אותי בלי מים, תוסיפו לעניין אורחים לארוחת שישי והרי לכם סוג של סיוט אמיתי, יום א' בשבוע מוציא ממני אנחת רווחה שאני משוכנע שנשמעה חזק ברחבי השכונה כולה, יוצא לטיול בוקר קצר, בחוץ מן מזג אויר קריר ונעים במיוחד, עץ בודד ומתחתיו ספסל מיותם מסקרן אותי ואני עושה דרכי לכיוון, כמה דקות של שלווה עילאית, נושם אויר של אושר.

אבא צעיר במיוחד ובידו ילד קטן, מתקרבים לכיווני, נעצרים כמה מטר ממני, שרוך הנעל המשתרך מנעלו של הילד והאבא מתכופף לעשות את מה שאבות עושים, ואני מקשיב לדיאלוג המופלא בין האב לבנו, כל כך הרבה רוך, כמה סבלנות מראה האבא הצעיר הזה, והבן זהוב זהוב השיער מביט באב בהערצה מעוררת קנאה, מן התבוננות כזו שמשנה זווית של עצבות והופכת אותך לאיש מאושר.

ואני ככה נזכר דווקא "ברב ליאור", מן אירוע שכאילו מחייב אותך להתרפק על דמיות רוחניות, הרב ליאור, בן השכונה, החל דרכו כרב צעיר בעיר, מן אחד כזה שדורש במקומות שרק מאפשרים לו זאת, מהר מאוד הוא הופך להיות רב מבוקש, מן אחד כזה שמרתק המונים שבאים לשמוע את דבריו.

הרב ליאור עושה מעשה ופותח ישיבה בפאתי העיר חדרה (שכונת נחליאל) ישיבה שנבנית בכספי תרומות של אנשים בעלי מוסר ואמונה גדולה, שמבינים את החשיבות של ישיבה בהנהלת הרב ליאור. חשוב לציין שאותם מאות שמימנו את הישיבה הם אנשים פשוטים שכירים שעובדים למחייתם, שעשו מעשה והרימו תרומה צנועה וביחד הקימו ישיבה לתפארת. קבוצה של אנשים מאמינים שמבינים שיש פה עסק עם דמות מיוחדת במינה.

הישיבה הופכת מהר מאוד למקור עליה לרגל לכל מי שחשוב לו לשמוע דברי תורה חכמים במיוחד, שמו של הרב ליאור עובר מפה לאוזן וגם אנשים שאינם מהאיזור טורחים ומגיעים לשעורים המרתקים, הרב ליאור לא מסתפק בנתינת שעורים, הוא הופך להיות מן לשכת רווחה של איש אחד, מסייע למשפחות נזקקות, יושב ימים ולילות לפתור סכסוכים בין ביני זוג.

תראו אני באמת לא חסיד שוטה של אף דמות, ואני כעיקרון ממעיט להעריץ אנשים, אבל זכיתי להסתופף במחיצתו של הרב בכמה הזדמנויות נדירות, וכך או כך גם ניהלנו כמה שיחות על החיים, ואני שידוע כקשקשן לא קטן הייתי תופס עצמי מקשיב, מקשיב לאיש חכם, מלא כריזמה, צנוע בצורה קיצונית.

ואני כל כך גאה שאיש רוח ענק כזה גדל דווקא בשכונה שלנו, ושום מה הדבר אינו מפתיע אותי כלל, הוא הרב ליאור ספג בשכונה המיוחדת שלנו ערכים של צניעות, של כיבוד אדם באשר הוא, הרב ליאור למד בשכונה את החשיבות של הסתפקות במועט, ואנחנו בשכונה כל כך גאים ברב שלנו, זה הרב ליאור, הוא אולגאי בן אולגאי, ובכלל לא מעניין אותנו שהוא כרגע יישן בזכרון יעקב."

• רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"