נפרדים מאברהם בן תורה – האבא המושלם

המרכז המסחרי החדש בשכונת עין הים, ככה בלי שתכננתי נחשפתי למרכז החדש בשכונה, מקום מלא חיים, בית קפה סטייל תל אביב, הרבה פנים יפות שאני לא מכיר בכלל ופתאום נחתה עלי ההכרה שאני מרגיש זר בשכונה שלי ממש!

אפילו לא יכול לומר אם זה טוב או רע, אולי זו דרכו של עולם, ורק אחר כך שעשיתי דרכי הביתה, חלפתי על פני שכונת אולגה ד' והכל טפח על פני, עליבות השכונה של פעם מול הפנים החדשות שעוטפות את העוול בצלופן צבעוני שיקרי, אולי זה הדיסוננס הזה הוביל אותי אל אחד האנשים האהובים בשכונה שאתמול מסר את נשמתו לבורא, אברהם בן תורה

תראו רבותי, יש כאלה דמויות שאתה מכיר שנים הרבה, כאלה אנשים שאפילו שלא ברצונך הם הופכים להיות חלק מחייך שלך, אברהם בן תורה היה בדיוק אחד כזה.

אברהם עולה לארץ שהוא רק בן חמש, עובר את הטירונות האולגאית במעברת אגרובנק" האלמותית, ואת הנעורים בסמטאות השכונה ולאחר השירות הצבאי עושה מעשה ומתחתן עם השכנה ממול – החלטה כל כך הגיונית לאיש הצנוע הזה שתמיד חיפש את הדבר הבטוח והמשפחתי.

אברהם מתגלה כמסגר מחונן במיוחד והוא עושה מעשה הגיוני כל כך ופותח מסגריה שאותה הוא מפעיל בהצלחה לא מבוטלת, אך מאוחר יותר יקבל החלטה לסגור את המסגרייה ולהפוך להיות שכיר, משהו לא ברור שאולי מסביר יותר מכל את הרצון של אברהם להקדיש זמן רב יותר למשפחתו

ואכן אברהם מזהה את כישרון הכדורגל של בנו איציק והוא מקדיש כמעט את כל מרצו וזמנו ללוות את הילד המבטיח לכל האימונים והמשחקים ברחבי הארץ, מן אבא כזה שמקבל החלטה לבטל את עצמו ולהקדיש את כולו להצלחת הבן האהוב.

לא לחינם אברהם נחשב לאיש אהוב בשכונה, מן איש כזה שלעולם לא פגע באדם ככה סתם, חבר של אמת לחבריו ולשכניו, אברהם היה בדיוק האיש הזה שכולם אהבו לאהוב, אבל לשנים יש את הדינמיקה שלהם, אברהם הופך להיות דמנצי למגינת ליבם של ילדיו המעריצים, ורק לפעמים אתה מקבל שיעור כל כך נהדר של אהבת ילדים לאביהם, והילדים עוטפים את אברהם באהבת אין קץ, מטפלים באב הנערץ עשרים וארבע שבע

תראו רבותי, יש משהו מכמיר לב לראות את אביך הגיבור הופך לצל של עצמו, מן אירוע כזה שנותן לך להבין שהחיים הם ברי חלוף, אבל הערכים האלה שאותם הקנה אברהם לילדיו הפכו את הילדים הטובים האלה לממש את אהבתם לטיפול הרואי מלא השראה

ולמרות הטיפול המשובח שלא עוזר, אברהם הולך לעולמו ומותיר אחריו משפחה אוהבת ומרוסקת ושכונה שלמה מרכינה ראש. מאות האנשים שגדשו את אולם ההספדים הסבירו רק במעט את האהבה שהאיש הטוב הזה הותיר בכל כך הרבה אנשים, יהי זכרו ברוך!

• רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"