שלום מלכה מגבעת אולגה – האיש שזכה בלוטו והיה מעדיף להישאר בחיי הצנע
ימים לא פשוטים, אנשים מסתובבים עם הראש למטה, אווירה של כאוס, ואני שתמיד מנסה למצוא איזה נקודת אור אופטימית בכל אירוע מוצא עצמי מתקשה גם בזה, גם אצלנו בשכונה הדברים לא משהו, לוחות המודעות מלאות שמות כל כך מוכרים, שמות כאלה של אנשים שהיו לנו לפס חיינו הולכים ונמוגים לנו מחיינו ואנחנו כמו אנחנו ממשיכים כאילו כלום, ואני רוצה לספר לכם על אחד מהם, שלום מלכה".
בן אולגה, לכאורה החיים שלו הולכים לפי הספר, אחרי הצבא הוא מתגייס לשב"ס, שם מגלים את יכולות המנהיגות הטבעיות הגלומות בשלום והוא נשלח לקצונה, בין לבין הוא מכיר את רעייתו המופלאה דבורה והם מקימים בית הכי נכון שאפשר, עד כאן הדברים הם הכי בנאליים שאפשר, לפני קצת יותר משלושים שנה לערך נפל דבר, המשפחה זוכה בפרס הגדול בלוטו והחיים מתהפכים עליהם.
תראו רבותי, זכיה בסכום מטורף כזה לאנשים סבירים עושה את החיים לא פשוטים בכלל, שלום מתפטר מעבודתו, האגדה מספרת שהוא גם דורש מרעייתו לעזוב (היא החכמה מסרבת בתוקף) היה משהו בזכייה הזו שהיה מקולל, מן זכייה שהביאה אנשים סופר נורמטיביים להתבלבל.
לימים שוחחתי עם שלום על הימים האלה, והוא מעשן את הסיגריה ההיא ומביט קדימה, כאילו מנסה לשחזר דברים בלתי אפשריים, ומוציא משפט שהוא כמעט בלתי נתפס, רפי הוא אומר, הלואי שלא היינו זוכים, הזכייה הזו עשתה לי רק דברים רעים, אתה פתאום לא מבין מי בדיוק הוא חבר שלך על באמת, הכסף מביא איתו בעיות שאף פעם לא היו קיימות.
תראו יש אנשים שצריכים לעבור איזה אירוע מסוים כדי להבין בדיוק מה חשוב באמת בחיים, ואכן אחרי סערת הזכייה, אחרי מות אחיו האהוב דודו לוקח שלום צעד אחד לאחור, הוא מתחיל לשמור מצוות, הולך באופן תדיר לבית הכנסת השכונתי ובאופן בכלל לא מפתיע הוא הופך להיות הגבאי המסור של המקום הקדוש, בית הכנסת הופך להיות מן בית שני לאיש שראה כמעט הכל, שלום עושה שלום עם עצמו ועם סביבתו, שלום מקדיש את חייו לעזרה לחלשים יותר, מטפל בכל הנושאים המצריכים קיום בית כנסת מתפקד.
חברים מספרים על הזוגיות המדהימה של שלום ודבורה, רק שם ליד רעייתו הופך שלום להיות מן בעל הכי מאוהב, נותן לרעייתו הטובה כל כך להוביל אותו לחיים מלאי משפחתיות מושלמת, מותו הבלתי נתפס של שלום היכה בשכונה כמו קורנס גדול.
יש דברים בחיים שמסבירים לך איך החיים חולפים על פניך בלי שיש לך אפשרות לעשות משהו לשנות, מותו של שלום היא גם מותה של תקופה, תקופת התום הטובה הזו, שכנראה לא תחזור, שלום היה כל כך אולגאי, כל כך איש של השכונה, אנחנו היום פשוט אנשים הכי עצובים שאפשר, יהי זכרו ברוך".
- רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"